כדי לאבחן, חפור בעדינות ליד הבסיס (עם כפפות עבות!) ובדוק את השורשים: שורשים בריאים לבנים-צהבהבים ומוצקים; שורשים רקובים שחורים, רזים ורכים. גם המצע חשוב: אם הוא חרסיתי או כבד, סיכוי הריקבון גבוה. גע בעלים: רפיון רך, לעיתים עם כתמים חומים-שחורים, מעיד על ריקבון. לעומת זאת, עלים צמאים יהיו מקומטים ודקים, אך עדיין קשים.
אם אובחן ריקבון שורשים, פעל מיד: הוצא את הצמח מהעציץ, גזור את כל השורשים הרקובים והעלים הפגועים בעזרת סכין נקייה. השאר את הצמח במקום מוצל ויבש למשך שבוע-שבועיים עד שהחתכים מתייבשים ומתקשים (יוצרים יבלת). לאחר מכן, שתל מחדש במצע קקטוסים חדש ומנוקז היטב (תערובת של 50% חול גס, 30% טוף ו-20% קומפוסט). אל תשקה כלל בשבועיים הראשונים, ואז התחל בהשקיה דלילה – פעם ב-10–14 יום בקיץ, פעם בחודש בחורף.
אם הצמח נובל אך השורשים בריאים והמצע יבש לגמרי, מדובר בצמא אמיתי – השקה בהשריה עמוקה עד שיוצא מים מהניקוז. עם זאת, בישראל המקרה הנפוץ יותר הוא ריקבון, במיוחד אחרי גשמי חורף או השקיית יתר. מניעה: השקה רק כשהמצע יבש לעומק 5 ס״מ, ודא ניקוז מושלם, והימנע מהשקיה בחורף יותר מפעם בחודש.