הוינקה (Catharanthus roseus) היא צמח עמיד לחום ויבש, אבל הרגישה ביותר לריקבון שורשים. לכן המפתח להצלחה הוא מצע מנוקז היטב, אוורירי ובעל pH חומצי-ניטרלי (6.0 עד 6.5). בישראל, במיוחד באזורי מישור החוף והעמקים בהם האדמה כבדה או גירנית, חובה לשפר את הניקוז לפני השתילה.
הרכב מומלץ: שליש טוף געשי (גרגר 4 עד 8 מ"מ), שליש כבול או קוקוס (לשמירת לחות), ושליש פרלייט או ורמיקוליט. אפשר להוסיף מעט קומפוסט איכותי (לא זבל טרי!) בשיעור של עד 10% מנפח התערובת. תערובת זו מבטיחה ניקוז מהיר, אוורור שורשים ומניעת דחיסות.
במשתלות בישראל תוכלו למצוא תערובות מוכנות לצמחי תבלין או לצמחי גינה ים-תיכוניים, הקפידו לבחור תערובת המכילה טוף או חצץ דק. לעציצים, הוסיפו שכבת ניקוז בתחתית (חלוקי נחל או חצץ גס) וודאו שהעציץ בעל חורי ניקוז רבים.
מה להימנע: אדמת גינה כבדה (חרסיתית), חול דק מדי, כבול בלבד (שומר יותר מדי מים), וקומפוסט לא מפורק. כמו כן, הימנעו מתוספת סיד או דשן עשיר בחנקן בשלב השתילה, הוינקה רגישה לעודפי מלחים ודשן.
