ההבדל הראשון והברור ביותר בין עודף השקיה לחוסר מים בווינקה מתבטא במרקם ובצבע העלים. בעודף מים העלים נראים רכים, צנוחים ולעיתים מצהיבים מהחלק התחתון כלפי מעלה. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מאבדים את הברק, מתקמטים, מתייבשים בקצוות ונושרים מהחלק התחתון. אם תלטפו את העלה, בעודף מים הוא ירגיש ספוגי ורך, בחוסר מים הוא ירגיש יבש ושביר.
גם הגבעולים מספקים רמזים חשובים. בעודף מים הגבעולים הופכים רכים, לעיתים חומים ושקופים בבסיס, סימן לריקבון. בחוסר מים הגבעולים שומרים על צבעם הירוק אך נראים מצומקים מעט. בדקו גם את המצע: בעודף מים האדמה תהיה רטובה ודביקה, לעיתים עם ריח חמוץ של עובש. בחוסר מים המצע יהיה יבש, מתפורר ומנותק מדפנות העציץ.
כדי לאבחן בוודאות, הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ ובחנו את השורשים. בעודף מים השורשים יהיו חומים, רזים ורכים, לעיתים עם ריח רע, סימן לריקבון שורשים. בחוסר מים השורשים יהיו יבשים, שבירים, אך עדיין בצבע בהיר יחסית. צמח מושקה-יתר יסבול גם מנגעי פטריות כמו כתמים שחורים על העלים, בעוד שצמח מיובש יציג עלים תחתונים יבשים לחלוטין.
אם גיליתם עודף השקיה: הפסיקו מיד להשקות, הוציאו את הצמח, גזמו שורשים רקובים, החליפו את המצע בתערובת מנוקזת היטב (עם פרליט או חול) והחזירו לעציץ עם ניקוד. השקו רק כשהשכבה העליונה יבשה. במקרה של חוסר מים: השקו בהדרגה, תחילה הרטיבו קלות, אחרי שעה השקו בשפע עד שיוצא מתחתית העציץ, וחזרו להשקות אחת ליומיים-שלושה בקיץ. בשני המקרים, הצילו את הצמח על ידי העברתו למקום מוצל למשך שבוע להחלמה.
