הסיבה השכיחה ביותר בארץ היא לחות אוויר נמוכה מדי, בעיקר בחודשים יוני-אוגוסט. בצל נוי אוהב לחות יחסית של 50-60%, אך בישראל הקיץ היבש מוריד אותה לעיתים ל-30%. התוצאה: קצוות העלים מתייבשים ומשחירים. הפתרון הפשוט: רססו מים מזוקקים או מסוננים על העלים פעם ביום (עדיף בבוקר), או הניחו מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ (ללא מגע ישיר של המים עם השורשים). הימנעו מהשקיית יתר בתגובה — היא רק תחמיר.
סיבה נוספת ונפוצה היא המלחת המצע ודישון יתר. אם אתם משקים במי ברז קשים (עשירים בסידן ומגנזיום), או מדשנים בתדירות גבוהה מידי (יותר מפעם בחודש בעונת הגידול), המלחים מצטברים וגורמים לכוויות בקצוות. הפתרון: השקו במי גשמים או מים מסוננים (או הניחו למי ברז לעמוד 24 שעות לאידוי כלור). שטפו את המצע מדי חודשיים בהשקיית שטיפה (השקו בכמות כפולה מהרגיל ותנו למים לנקז היטב). דשנו בדשן מאוזן (20-20-20) פעם בחודש בלבד מאפריל עד ספטמבר, ולאחר מכן הפסיקו.
חוסר עקביות בהשקיה הוא האויב השקט. בצל נוי זקוק להשקיה סדירה: בקיץ — כל 3-4 ימים (תלוי במצע ובעציץ), בחורף — פעל לפי יובש המצע (השקו רק כשהשכבה העליונה יבשה). קפיצות בין יובש מוחלט לרטיבות גורמות לקצוות להשחיר. בדקו את המצע בעזרת האצבע: אם הוא יבש בעומק 2-3 ס"מ — השקו. אם הוא רטוב — המתינו. הצמח יעריך עקביות יותר מכל.