בצל הנוי (Allium giganteum) הוא צמח עמיד יחסית, אך לעיתים הוא מותקף על ידי מזיקים ומחלות. המזיק הנפוץ ביותר הוא כנימת הבצל (Neotoxoptera formosana), המופיעה באביב ובתחילת הקיץ. הכנימות מתרכזות בעלים התחתונים ובציצית הפרח, וגורמות לעיוות עלים ולהפרשה דביקה. במקרה של התקף קל, ריסוס במים חזקים או בתערובת של כפית סבון נוזלי אורגני בליטר מים (לרסס בערב) מסייע. במקרה של התקף חמור, יש להשתמש בשמן נים (3 מ"ל לליטר) או בתכשיר על בסיס חומצות שומן טבעיות, יש לקרוא את הוראות התווית.
מזיק נוסף הוא אקרית הבצל (Rhizoglyphus echinopus), הפוגעת בבצל עצמו ובשורשים. האקריות פעילות באדמה לחה וכבדה, וגורמות לעלים להצהיב ולצמח להצטמק. מניעה: ניקוז טוב של הקרקע והימנעות מעודף השקיה. טיפול אורגני: השקיה בתמיסת שום (כתוש 3 שיני שום בליטר מים, השארה ללילה, סינון והשקיה) או הוספת טורפים טבעיים כמו קרדיות טורפות (ניתן להזמין ממרכזי הדברה ביולוגית).
מחלות הפטרייה הנפוצות הן ריקבון שורשי (Fusarium spp.) וכתם עלה (Botrytis squamosa). הריקבון השורשי מופיע באדמה רטובה מדי, וגורם לעלים להצהיב ולהתמוטט. מניעה: לשתול בערוגה מנוקזת היטב ולא להשקות יתר על המידה. טיפול: הוצאת הצמחים הנגועים, שיפור הניקוז, והשקיה בתמיסת קינמון (כפית קינמון בליטר מים, השארה ללילה, סינון והשקיה), לקוטל פטריות טבעי. כתם העלה מופיע ככתמים אפורים-חומים על העלים, גיזום עלים נגועים וריסוס בתמיסת סודה לשתייה (כפית בליטר מים עם מעט סבון) כל 5 עד 7 ימים.
מניעה כוללת: שתילה במרווחים של 20 עד 30 ס"מ לאוורור טוב, השקיה בבסיס הצמח (לא על העלים), והימנעות מדישון חנקני עודף (שמחליש את הרקמות). אם הצמח נגוע קשות, יש להסירו ולשרוף אותו (לא לקומפוסט). חשוב: בצל הנוי רעיל לחתולים ולכלבים (petSafe: false), לכן יש להימנע מריסוסים כימיים בקרבתם ולהרחיק חיות מהצמח.
