הצהבת עלים בבצל נוי (Allium giganteum) היא סימן מצוקה נפוץ, אך חשוב לאבחן נכון את הגורם. ראשית, בדקו את ניקוז העציץ או הערוגה, בצל נוי רגיש מאוד לריקבון שורשים. אם האדמה רטובה יתר על המידה והעלים התחתונים מצהיבים תחילה, כנראה שמדובר בעודף השקיה. הפסיקו מיד להשקות ואפשרו לאדמה להתייבש לעומק של 5 עד 7 ס"מ לפני ההשקיה הבאה. באקלים הישראלי, בחורף יש להמעיט בהשקיה משמעותית, פעם בשבועיים עד שלושה עשויה להספיק.
אם האדמה יבשה והעלים נובלים ומצהיבים מהקצוות פנימה, מדובר בחוסר מים. בצל נוי זקוק להשקיה סדירה בעונת הגידול (אביב-קיץ), במיוחד בתקופת הפריחה. השקו פעם ב-4 עד 7 ימים בהתאם לעונה ולסוג הקרקע, באדמה חולית יש להשקות בתדירות גבוהה יותר. השקיה עמוקה עד לעומק השורשים (כ-20 ס"מ) עדיפה על השקיה שטחית תכופה.
סיבה נוספת היא מחסור בחנקן, המתבטא בהצהבה אחידה של עלים מבוגרים יותר. בצל נוי זקוק לדישון מאוזן בעונת הצמיחה. יש לדשן בדשן אורגני עשיר בחנקן (כגון קומפוסט או זבל עוף מותסס) בתחילת האביב, ולחזור כל 3 עד 4 שבועות עד סוף הקיץ. הימנעו מדישון יתר בחנקן בסתיו, שכן הדבר עלול לפגוע בהתקשות הבצל לקראת תרדמת החורף.
לבסוף, זכרו שבצל נוי נכנס לתרדמת קיץ בסביבות יולי-אוגוסט, והצהבה טבעית של העלים היא חלק מהמחזור. אם העלים מצהיבים בהדרגה מלמטה למעלה והבצל גדול ומפותח, זהו תהליך תקין, אל תיבהלו. גיזום העלים היבשים בשלב זה מסייע למנוע מחלות פטרייתיות. לעומת זאת, הצהבה פתאומית של כל העלים או הופעת כתמים חומים מחייבת בדיקה של מזיקים כמו תריפס או מחלות כמו חלודה.
