בצל נוי הוא בצל רב‑שנתי מרשים, שכדור הפרח הסגול שלו מתנשא לגובה של 1 עד 1.5 מטר. הוא פורח באביב (אפריל‑מאי) ונכנס לתרדמת קיץ. לשתילה מוצלחת בחר מקום שטוף שמש מלא, לפחות 6 עד 8 שעות אור ישיר ביום. בצל נוי רגיש לריקבון, לכן אדמה מנוקזת היטב היא קריטית; אם הגינה שלך כבדה, שתל בערוגה מוגבהת או הוסף חול גס וקומפוסט לאדמה.
השקיה: בתקופת הצמיחה והפריחה (חורף‑אביב) השקה פעם בשבוע, בעומק של 10 עד 15 ס”מ. לאחר הפריחה, כשהעלים מצהיבים ומתייבשים, הפסק להשקות לחלוטין, הבצל נכנס לתרדמה ורגיש לעודף מים. בקיץ יבש, אל תשקה כלל; הגשם החורפי יספיק להנבטה מחדש. דשן: בתחילת החורף (נובמבר‑דצמבר) פזר דשן מאוזן 10‑10‑10 או דשן אורגני (קומפוסט) סביב הבצלים. אין צורך בדישון נוסף.
בעיות נפוצות: עלים מצהיבים, זה טבעי לאחר הפריחה, אבל אם זה קורה מוקדם, סימן לעודף מים או מחלת ריקבון שורש (Fusarium). במקרה כזה הפסק השקיה, חפור ובדוק את הבצל, אם רך, השלך אותו. מזיקים: תריפסים וכנימות עלולים להופיע על העלים; רסס בתערובת מים וסבון רך (2 כפיות סבון נוזלי לליטר מים) פעם בשבוע עד להיעלמות. שבלולים וחלזונות אוהבים עלים צעירים, פזר קליפות ביצים מרוסקות או רשת נחושת סביב הצמח.
לוח טיפול שנתי: סתיו (אוקטובר‑נובמבר), שתילת בצלים בעומק 10 עד 15 ס”מ ובמרחק 20 עד 30 ס”מ זה מזה. חורף (דצמבר‑פברואר), השקיה שבועית ודישון ראשוני. אביב (מרץ‑מאי), פריחה מרהיבה; לאחר שהפרח נבול, חתוך את הגבעול בגובה 10 ס”מ מהקרקע. קיץ (יוני‑אוגוסט), אין השקיה; אפשר לחפור ולאחסן את הבצלים במקום יבש וחשוך, או להשאירם באדמה יבשה. בגידול בעציץ: השתמש בעציץ בעומק 25 ס”מ לפחות עם ניקוד בתחתית, ובקיץ העבר את העציץ למקום מוצל ויבש.
