הסיבה הראשונה והנפוצה ביותר היא לחות אוויר נמוכה. המנטה היא צמח חובב לחות, ובבתים ממוזגים או באזורים יבשים (למשל בנגב או בעמקים בקיץ) האוויר היבש מייבש את קצוות העלים. הפתרון: רססו מים על העלים פעם-פעמיים ביום (עדיף בבוקר), או הניחו מגש מים עם חלוקי נחל ליד העציץ להגברת הלחות המקומית.
סיבה שנייה היא המלחת המצע ודישון יתר. דשן כימי רב מצטבר באדמה ומושך מים מהשורשים אל הקרקע, מה שגורם לכוויה בקצוות. אם אתם מדשנים יותר מפעם בשבועיים, או משתמשים בדשן חזק מדי – הפסיקו מיד. שטפו את האדמה במים פושרים (השקיה מרובה שתנקז מלמטה) למשך מספר ימים, ועברו לדשן אורגני מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, פעם בשלושה שבועות בלבד.
סיבה שלישית – מים קשים או כלור במי הברז. בישראל המים עשירים במינרלים (בעיקר סידן ומגנזיום) ולעיתים מכילים כלור, שגורמים להצטברות מלחים ולפגיעה בקצוות. הפתרון: השקו במים מסוננים, או הניחו מים בכלי פתוח למשך 24 שעות לפני השימוש (לאידוי הכלור). אם המים קשים במיוחד, החליפו למי גשמים או למים מותפלים. לסיום, חוסר עקביות בהשקיה – ייבוש מוחלט ואז הצפה – גם הוא גורם לקצוות שחורים. השקו רק כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע (כל 2-3 ימים בקיץ, כל 5-7 ימים בחורף), והקפידו על ניקוז טוב.