התורמוס (Lupinus polyphyllus) רגיש מאוד להשקיית יתר. הסימן הראשון לעודף מים הוא כתמים חומים-צהבהבים על העלים התחתונים, והעלים נוטים להצהיב ולנשור. בניגוד לחוסר מים, העלים בעודף מים נראים רפויים אך גם רטובים למגע, ולעיתים מופיע עובש אפור על פני הקרקע. גם ריח חמוץ מהמצע מעיד על ריקבון שורשים.
לעומת זאת, חוסר מים מתבטא בעלים נבולים שמאבדים את הברק הירוק-כהה שלהם, והם נעשים דקים ומקומטים. העלים התחתונים מצהיבים תחילה, אך בניגוד לעודף מים, הם יבשים ושבירים למגע. גם קצות העלים עלולים להשחים ולהתקמט. בתורמוס מיובש, הגבעולים נוטים לצנוח, והפרחים נובלים במהירות.
כדי לאבחן בוודאות, בדוק את המצע: הכנס אצבע לעומק 5 עד 7 ס״מ. אם האדמה רטובה ודביקה, כנראה עודף מים; אם יבשה ומפוררת, חוסר מים. חפור בעדינות ליד השורש: שורשים חומים, רכים ומסריחים מעידים על ריקבון כתוצאה מהשקיית יתר. שורשים לבנים וגמישים, אך ללא לחות במצע, מעידים על יובש.
להצלת תורמוס מושקה-יתר: הפסק השקיה מיד, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים (חומים ורכים) והעבר למצע חדש ומנוקז היטב. להחייאת תורמוס מיובש: השקה לאט ובשפע, הקפד שהמים יחלחלו לעומק, וחזור על ההשקיה כל 2 עד 3 ימים עד שהצמח מתאושש. באקלים הישראלי, תורמוס בעונה הקרירה זקוק להשקיה כל 4 עד 5 ימים; בקיץ יש להצל ולהשקות לעיתים קרובות יותר.
