סיבה נפוצה נוספת היא השקיה במים קשים עשירים בכלור ובסידן. התורמוס רגיש למלחים המצטברים במצע. כשהקצוות משחירים, זהו סימן מובהק לנזק ממליחות. כדי לפתור: השק/י במים מסוננים או במי גשם, לפחות פעם בשבוע. בנוסף, שטוף/י את המצע פעם בחודשיים על ידי השקיה מרובה (כמות כפולה מהרגיל) וניקוז מלא, כדי להרחיק עודפי מלחים. הימנע/י מדישון יתר — דשן/י רק פעם בחודש בעונת הגידול (פברואר-יוני) בדשן נוזלי מאוזן (20-20-20) בחצי מהמינון המומלץ על התווית.
חוסר עקביות בהשקיה גם הוא גורם שכיח: כשלסירוגין מרבים מים ואז מייבשים, קצות העלים מגיבים בבצורת מקומית. התורמוס זקוק למצע לח תמיד, אך לא רטוב מדי. בדוק/י את האדמה בעומק 3 ס״מ — אם יבשה, השק/י מיד. בקיץ יש להשקות כל יומיים, בחורף פעם ב-4-5 ימים, תלוי בניקוז. אם הבעיה מלווה בעלים רפים (נובלים) גם אחרי השקיה — ייתכן ריקבון שורשים, ואז יש להפסיק להשקות מיד ולהוציא את הצמח מהעציץ לבדיקה.
לסיכום: קצוות חומים ושחורים הם קריאה לפעולה. התחל/י בהגברת לחות, מעבר למים רכים, הפחתת דשן והשקיה סדירה. גזום/י את הקצוות הפגועים במספריים נקיים כדי לאפשר לצמח להתרכז בצמיחה חדשה. אם תוך שבועיים אין שיפור, בדוק/י את השורשים — ייתכן שהמצע דחוס או שיש מזיקים כמו קמחית. בחשד למזיקים, טפל/י בתכשיר אורגני על בסיס שמן נים לפי הוראות היצרן.