תורמוס (Lupinus polyphyllus) הוא צמח חסכן יחסית בדישון, במיוחד בגלל יכולתו לקשור חנקן מהאוויר בעזרת חיידקים סימביוטיים בשורשיו. לכן דישון יתר, בעיקר חנקן, עלול להזיק ולגרום לצמיחת עלווה מרובה על חשבון פריחה. הדשן המומלץ ביותר הוא דשן אורגני עשיר בזרחן ואשלגן, דל בחנקן, כמו קומפוסט בשל או דשן נוזלי אורגני המיועד לצמחים פורחים. הימנע מדשנים כימיים עתירי חנקן.
בארץ, עונת הגידול העיקרית של התורמוס היא החורף והאביב (נובמבר עד אפריל). את הדישון העיקרי יש לבצע בתחילת העונה, כאשר הצמח מתחיל לצמוח מחדש (אוקטובר עד נובמבר). פזר שכבה דקה של קומפוסט (כ-1 עד 2 ס"מ) סביב בסיס הצמח, או הוסף כף דשן אורגני איטי בשחרור (לפי הוראות היצרן). במהלך עונת הצמיחה, ניתן לדשן פעם בחודש בדשן נוזלי אורגני מדולל לחצי ריכוז, עד שהניצנים מתחילים להיפתח.
בשיא הפריחה (פברואר עד מרץ) יש להפסיק את הדישון כליל, כדי לא לעודד צמיחת עלווה על חשבון הפרחים. לאחר סיום הפריחה, אם תרצה לעודד צמיחה מחודשת, תוכל להוסיף מעט קומפוסט (לא חובה). בקיץ, התורמוס בדרך כלל נכנס לתרדמה או מתייבש, ואין צורך בדישון כלל. השקה קלה לאחר כל דישון, כדי שהחומרים יחדרו לאדמה.
חשוב לזכור: תורמוס רגיש לעודף דשן, שעלול לגרום לצריבת שורשים, הצהבת עלים או פריחה דלה. תמיד עדיף לדשן פחות מאשר יותר. אם הצמח נראה בריא ופורח היטב, אפשר לוותר על דישון נוסף לגמרי. שילוב של דשן אורגני איטי בתחילת העונה מספיק לרוב. אל תשכח לבדוק את התווית של כל דשן לפני השימוש.
