לילך (Syringa vulgaris) הוא שיח נשיר הפורח באביב, וזקוק לדישון מאוזן כדי להניב פריחה ריחנית בשפע. הדשן המומלץ ביותר הוא דשן אורגני עשיר באשלגן וזרחן, עם יחס NPK נמוך בחנקן, כמו 5 עד 10 עד 10 או 4 עד 12 עד 8. חנקן מופרז מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה ומחליש את העמידות למחלות. בישראל, הדישון מתחיל בסוף החורף (פברואר-מרץ), חוזר לאחר הפריחה (מאי-יוני), ופעם אחרונה בתחילת הסתיו (אוקטובר), שלוש פעמים בשנה. כמות: כחצי כוס דשן אורגני לשיח בוגר, מפוזר סביב בסיס הצמח והושקה קלות.
אם תבחר בדשן כימי מאוזן (כגון 10 עד 10 עד 10), יש להפחית את המינון לחצי מהמומלץ על האריזה, כדי להימנע מעודף חנקן. דשן אורגני כמו קומפוסט, זבל עוף מגורען (במינון נמוך) או ארוחת עצמות מספק שחרור איטי ומזין את הקרקע לטווח ארוך. הימנע מדשנים עתירי חנקן כמו דשא או דשן ירוק. חשוב לפזר את הדשן במרחק של 15 עד 20 ס"מ מגזע השיח, ולא ישירות על הגזע, כדי למנוע כוויות שורשים.
עודף דישון מתבטא בעלים ירוקים כהים מדי, צמיחה רכה ומוארכת, ופריחה דלה. במקרה כזה, הפסק דישון לשנה והשקה היטב כדי לשטוף עודפי מלחים מהקרקע. אם הלילך גדל באדמה עשירה בחומר אורגני, ייתכן שלא יזדקק לדישון נוסף כלל. בדיקת קרקע פשוטה (ערכת pH ומלחים) יכולה לעזור לקבוע את הצרכים המדויקים. באקלים הישראלי, הוספת שכבה של 3 עד 5 ס"מ קומפוסט סביב השיח באביב ובסתיו מספקת את רוב החומרים המזינים.
דישון יתר גם מגביר רגישות למזיקים כמו כנימות ופטריות. אם אתה מבחין בכתמים על העלים או בפריחה מועטה, הפחת דישון ובדוק ניקוז קרקע. לילך מעדיף קרקע בסיסית (pH 6.5 עד 7.5); באדמה חומצית יש להוסיף סיד דולומיטי פעם בשנה (בסתיו). זכור: דישון אורגני עדיף תמיד על כימי, והוא בטוח יותר לחיות מחמד וילדים, אך גם דשנים אורגניים עלולים לגרום לגירוי קל במערכת העיכול אם נבלעים, לכן הרחק מהישג יד.
