בישראל, לילך (Syringa vulgaris) זקוקה להשקיה סדירה אך זהירה. בקיץ הישראלי החם והיבש, השקה פעם ב-3 עד 4 ימים, ובחורף הקריר והגשום צמצם לפעם ב-10 עד 14 ימים בלבד. הכמות המומלצת לכל השקיה היא 5 עד 10 ליטר לשיח בוגר, תלוי בגודלו ובסוג הקרקע. המטרה היא לשמור על האדמה לחה בעומק 20 עד 30 ס"מ, אך לא רטובה.
באביב, בתקופת הפריחה המרהיבה (מרץ עד אפריל), הלילך רגישה במיוחד לעודף מים. השקה פעם ב-5 עד 7 ימים, רק אם לא ירד גשם משמעותי. בקיץ, כשהטמפרטורות עולות על 30°C, הגדל את התדירות לפעם ביומיים-שלושה, אך הקפד לבדוק שהמצע אינו ספוג מים. בחורף, כשהלילך בתרדמת, די בגשמי החורף ברוב אזורי הארץ; השקה ידנית רק בתקופות יובש ממושכות.
סימני חוסר מים: עלים נבולים, שמוטים וצהובים, בעיקר בקצוות, ופריחה מועטה או מאוחרת. סימני עודף מים: עלים מצהיבים מבסיס הצמח, נשירת עלים ירוקים, ריקבון שורשים וריח רע מהמצע. כדי לבדוק רטיבות, תקע אצבע לעומק 10 ס"מ, אם האדמה לחה, דחה את ההשקיה; אם יבשה, השקה מיד.
הלילך רגישה למליחות ולכלור, לכן השקה במי ברז שעמדו 24 שעות (להתנדפות כלור) או במי גשמים. הימנע מהרטבת העלים בערב כדי למנוע מחלות פטרייתיות. בעציצים, הקפד על ניקוז מעולה והשקה בתחתית הצלחת רק כשהמצע יבש. זכרו: עדיף לתת פחות מים ולהוסיף, מאשר להשקות יותר מדי פעם אחת.
