דשא סוזה, שמקורו במזרח אסיה, התאקלם היטב בתנאי החום והשרב הישראלי. אך כדי שיפרח, על המצע להיות מנוקז היטב, אוורירי ובעל pH ניטרלי עד חומצי מעט (6.0 עד 7.0). ניקוז לקוי הוא האויב הגדול ביותר, שורשי הסוזה רגישים לריבוי מים ועלולים להירקב. לכן, יש להימנע מקרקעות כבדות (חרסיתיות) או לשפר אותן באופן משמעותי.
התערובת המומלצת בישראל: 60%, 70% כבול (כבול בלונדי או כבול שחור) או קוקוס, 20%, 30% טוף (גרגיר 2 עד 8 מ"מ) או פרלייט, ו-10% קומפוסט איכותי. הכבול/קוקוס שומר על לחות ומספק חומר אורגני, הטוף/פרלייט מבטיח ניקוז ואוורור, והקומפוסט מזין בעדינות. אם הקרקע המקומית חולית, אפשר להפחית את הטוף ולהעלות את הכבול. pH נמוך מ-6.0? הוסף סיד דולומיטי (50 גרם למ"ר). pH גבוה מ-7.5? הוסף גופרית (20 גרם למ"ר), בדוק תמיד הוראות יצרן.
לפני השתילה, הכין את השטח: עבד את הקרקע לעומק 15 עד 20 ס"מ, הסר אבנים ועשבים רב-שנתיים. יישר את השטח ואז פזר שכבה של 5 עד 10 ס"מ מהתערובת המומלצת. השקה היטב והמתן יומיים לפני הנחת הדשא (בגלילים) או זריעה. הימנע מהוספת חול לבדו, הוא דוחס מהר ופוגע בניקוז. כמו כן, אל תשתמש בזבל טרי או קומפוסט לא מפורק, שעלול לשרוף שורשים.
אם אתה שותל בעציץ או אדנית, השתמש בתערובת דומה אך הוסף 10%, 20% פרלייט נוסף לניקוז טוב יותר. זכור: מצע נכון חוסך כסף ומים בטווח הארוך. הסוזה יודה לך בצמיחה מהירה, עמידות בפני מחלות וצבע ירוק עמוק.
