דשא סוזה (Zoysia japonica) הוא אחד הדשאים העמידים ביותר לחום ולשרב הישראלי, ולכן פופולרי מאוד במדשאות ביתיות. שתילה נכונה מתחילה בבחירת עיתוי: האביב (מרץ עד מאי) או הסתיו (ספטמבר עד נובמבר) הם הזמנים האידיאליים, כשהטמפרטורות מתונות והקרקע חמה דיה להשרשה מהירה. הימנע משתילה בימות הקיץ הלוהטים (יוני עד אוגוסט) ובחורף קר (דצמבר עד פברואר).
אם אתה מעביר סוזה מעציץ לאדמה, בחר עציץ רחב ונמוך (קוטר 30 עד 40 ס"מ לפחות לגוש דשא בודד), עם ניקוז טוב בתחתית. המצע המומלץ הוא תערובת של 70% אדמת גינה (טרה רוסה או חמרה) ו-30% קומפוסט אורגני או כבול. ודא שה-pH נע בין 6.0 ל-7.0. אם השתילה נעשית בגינתך, שחרר את הקרקע לעומק 20 עד 30 ס"מ, הוסף שכבת קומפוסט בעובי 5 עד 10 ס"מ וערבב היטב.
שתילת גושי סוזה: חפור בורות בעומק השווה לגובה גוש הדשא (כ-5 עד 7 ס"מ), במרחק של 15 עד 20 ס"מ בין גוש לגוש. הנח כל גוש כך שחלקו העליון יהיה בגובה פני הקרקע. לחץ קלות סביב הגוש להדקו. השקה מיד לאחר השתילה, כמות של 10 עד 15 ליטר למ"ר, כדי ליישב את הקרקע ולהסיר כיסי אוויר. בשבועיים הראשונים השקה כל יומיים (5 עד 10 ליטר למ"ר), ולאחר שהדשא מתבסס (כ-3 עד 4 שבועות) צמצם בהדרגה להשקיה אחת ל-4 עד 7 ימים, בהתאם לעונה.
לאחר השתילה, הימנע מדריסה על הדשא לפחות 3 עד 4 שבועות, עד שהשורשים נאחזים היטב. גזוז לראשונה רק כשהדשא מגיע לגובה 8 עד 10 ס"מ, קצץ לגובה 5 עד 6 ס"מ. דשן בדשן אורגני מאוזן (כגון דשן 10 עד 10 עד 10) כחודש לאחר השתילה, ובהמשך פעמיים בשנה: באביב ובסתיו. שים לב: דשא סוזה רגיש לעודפי חנקן, אל תפריז בדישון. והכי חשוב: התאזר בסבלנות, הסוזה צומחת לאט, אך התוצאה שווה.
