דשא סוזה הוא זן עמיד לחום ולשרב, ולכן קל לטעות בסימני המצוקה שלו. ההבדל העיקרי בין עודף השקיה לחוסר מים מתבטא במרקם העלה ובצבעו. בעודף השקיה העלים נראים רכים, מעט צהובים ולעיתים מכוסים בכתמים חומים רטובים, סימן לריקבון שורשים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים מתקפלים לאורכם, הופכים לאפרפרים-ירקרקים ומתייבשים מהקצה פנימה, אך השורשים נשארים לבנים ובריאים.
כדי לאבחן נכון, בצע בדיקת מגע ומצע: דחוף אצבע לעומק 5 עד 7 ס"מ באדמה. אם האדמה רטובה ודביקה ויש ריח חמוץ, כנראה השקית יותר מדי. אם האדמה יבשה ומתפוררת, חסר מים. סימן נוסף: בעודף השקיה הדשא מרגיש 'ספוגי' תחת הרגליים, ואילו בחוסר מים הוא קשה וקפיצי פחות. כמו כן, דשא מושקה-יתר נוטה לפתח פטריות (כתמים עגולים כהים), בעוד דשא מיובש נשאר נקי ממחלות.
אם זיהית עודף השקיה, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש לחלוטין. אוורור הקרקע באמצעות מזלג גינה או מכונת אוורור יעזור לשורשים לנשום. במקרים חמורים, הסר שכבה דקה של הדשא הפגוע ופזר חול גס לשיפור הניקוז. לעומת זאת, אם חסר מים, השקה מיד השקיה עמוקה (20 עד 30 ליטר למ"ר) בטפטוף איטי, וחזור על כך כל 3 עד 4 ימים בשבוע הראשון, עד שהדשא מתאושש. השקה תמיד בשעות הבוקר המוקדמות למניעת אידוי.
זכור: דשא סוזה מעדיף השקיה עמוקה ונדירה, פעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ, ופעם בשבועיים בחורף. התאם את התדירות לפי סוג הקרקע (חולית דורשת יותר, חרסיתית פחות). השתמש במד לחות קרקע זול כדי להימנע מטעויות. אם הדשא לא מתאושש תוך שבוע, ייתכן שמדובר בבעיה אחרת (מזיקים, מחלות או דישון חסר), במקרה כזה כדאי להתייעץ עם אגרונום.
