אם הבעיה מלווה ביובש כללי של העלים (ולא רק בקצוות), כנראה שמדובר בחוסר עקביות בהשקיה: דשא סוזה זקוק להשקיה עמוקה אחת ל-4–7 ימים בקיץ (תלוי בקרקע), לא טפטופים יומיומיים קצרים. השקה עד שעומק 15–20 ס”מ רטוב, ואז תני לאדמה להתייבש לפני ההשקיה הבאה. השקיה לא סדירה גורמת לקצוות להישרף.
אם הקצוות שחורים ויבשים אך שאר העלה ירוק – חפשי סימני המלחה: גלד לבן על פני הקרקע או עלים. זה קורה מדישון יתר או ממים קשים. פתרון: השקיה עמוקה במי גשם או מים מסוננים (ללא כלור) כדי לשטוף מלחים – 40–50 ליטר למ”ר בפעם אחת, לפחות 3 פעמים בחודש. הפסיקי לדשן לחלוטין ל-4–6 שבועות. אם משתמשים במי ברז, תני למים לעמוד 24 שעות לפני השקיה לפיזור הכלור.
לחות אוויר נמוכה (מתחת ל-30%) אופיינית בישראל בקיץ, בעיקר באזורים פנימיים. במקרה כזה, קצוות העלים מתייבשים גם אם ההשקיה תקינה. פתרון: ערפללי מים על הדשא בשעות הבוקר המוקדמות (לפני שהשמש חזקה) או התקנת ממטרות עדינות להגברת הלחות המקומית. אם הבעיה נמשכת, בדקי אם יש כנימות או קרדית – הן אוהבות תנאי יובש ומחמירות את השריפה. טפלי בהן עם שמן נים או סבון רך לפי ההוראות.