הגורם השכיח ביותר בבית הישראלי הוא לחות אוויר נמוכה. רקפות אוהבות אוויר לח (60% ומעלה), אבל בחורף המחומם או בקיץ הממוזג הלחות בבית יורדת ל-30%-40%. כדי להגביר לחות, הניחו את העציץ על מגש עם חלוקי נחל ומים (ללא מגע ישיר של השורשים במים) או רססו מים מסביב לצמח – לא על העלים עצמם, כדי למנוע ריקבון. השקיה במי ברז קשים (עתירי סידן ומגנזיום) מובילה להצטברות מלחים במצע, שגורמת לקצוות להשחיר ולהתייבש. השתמשו במי גשמים, במים מינרליים דלים במינרלים, או במי ברז שעברו סינון או שהורתחו והתקררו. דישון יתר מחמיר את הבעיה – דשנו רק אחת לשבועיים-שלושה בעונת הגידול (אוקטובר-מרץ) בדשן נוזלי מאוזן, מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, והפסיקו לגמרי בקיץ כשהרקפת בתרדמה.
חוסר עקביות בהשקיה – השקיה לסירוגין של יובש מוחלט ואז הצפה – פוגע בשורשים הדקים וגורם לקצוות העלים להשחיר. השקו רק כשהשכבה העליונה של המצע יבשה למגע (כ-2 ס”מ), והקפידו על השקיה סדירה. בחורף, פעם ב-5-7 ימים; באביב ובסתיו, פעם ב-3-4 ימים; בקיץ, כמעט לא משקים (רק אם המצע יבש לגמרי). אם אתם מזהים מלחים לבנים על פני המצע או על דופן העציץ, שטפו את המצע בעדינות: השקו בכמות גדולה של מים מזוקקים או מים רכים, תנו למים לנקז לגמרי, וחזרו על הפעולה פעמיים-שלוש. גיזום העלים הפגועים לא ירפא את הבעיה אבל ישפר את המראה – חתכו את העלה הפגוע בבסיסו עם מספריים נקיים.
זכרו: רקפת היא צמח עונתי בישראל. אחרי הפריחה (אפריל-מאי) היא נכנסת לתרדמה והעלים מצהיבים ומתייבשים – זה טבעי. אבל אם הבעיה מתרחשת בעונת הגידול (חורף-אביב), פעלו לפי האבחון למעלה. אם לאחר תיקון התנאים הקצוות ממשיכים להשחיר, בדקו את השורשים – רקבון שורשים (עקב השקיית יתר) מתבטא גם בקצוות שחורים, והטיפול דורש הוצאת הצמח מהעציץ, גיזום שורשים רקובים ושתילה מחדש במצע נקי ומנוקז.