בישראל, רקפת פורחת בחורף ונכנסת לתרדמת קיץ. השקיית יתר היא האויב מספר אחת שלה. תמיד בדוק את המצע לפני השקיה: הכנס אצבע לעומק 2 עד 3 ס"מ. אם האדמה יבשה למגע, השקה; אם לחה, המתן.
בחורף (תקופת הפריחה) השקה פעם ב-5 עד 7 ימים בממוצע, תלוי בטמפרטורה ובלחות. השקה בזהירות בשולי העציץ, הימנע מהרטבת הפקעת והעלים. כמות המים צריכה להספיק להרטבת כל המצע, אבל ללא הצטברות מים בתחתית. לאחר חצי שעה, רוקן את צלוחית הניקוז.
באביב, כשהעלים מצהיבים והפריחה מסתיימת, הפחת בהדרגה את התדירות ל-10 עד 14 ימים. בקיץ הרקפת בתרדמת, כמעט לא משקים. השקה קלות פעם ב-3 עד 4 שבועות רק כדי שהמצע לא יתייבש לגמרי. הפסק השקיה לחלוטין אם העלים נשרו והפקעת חשופה.
סימני עודף מים: עלים מצהיבים, רקבון בפקעת (רך וחום), עובש על פני המצע. סימני חוסר מים: עלים נבולים וצנוחים, פרחים נושרים בטרם עת. תמיד עדיף לתת פחות מים מאשר יותר, הרקפת סובלנית ליובש קצר, אך רגישה מאוד לריקבון.
