הבואי (Bowiea volubilis) הוא בצל נוי מטפס ייחודי, שמאחסן מים בבצלו הגדול והחשוף למחצה. דווקא בגלל המאגר הפנימי הזה, קל להתבלבל בין עודף השקיה לחוסר מים. שני המצבים עלולים לגרום להצהבה ולנשירת עלים, אבל הסימנים הנלווים שונים בתכלית. בישראל, שבה הקיץ חם והיבש והחורף קריר ולח, ההבחנה הזו קריטית להצלת הצמח.
כשאתה משקה יותר מדי, הבצל מתרכך ומרגיש ספוגי למגע, ולעיתים מופיעים עליו כתמים חומים או שחורים, סימן לריקבון. העלים התחתונים מצהיבים במהירות ונושרים, ולעיתים העלים הצעירים נראים חיוורים וחסרי חיוניות. המצע נשאר רטוב לאורך ימים, וייתכן ריח עבש. לעומת זאת, בחוסר מים הבצל מתכווץ, מאבד מנפחו, ומרגיש קשה ויבש. העלים מתחילים להצהיב מהקצוות פנימה, הופכים לשבירים ונושרים בהדרגה, אך העלים הצעירים נשארים ירוקים זמן רב יותר. המצע יבש לחלוטין, והצמח נראה 'עייף'.
כדי להציל בואי שהושקה יתר על המידה, עליך להפסיק מיד את ההשקיה, להוציא את הבצל מהעציץ, לחתוך כל חלק רקוב בעזרת סכין נקייה, ולפזר פחם פעיל כתוש על החתכים. הניחו לבצל להתייבש באוויר הפתוח למשך 3 עד 5 ימים, ואז שתלו אותו מחדש במצע חדש ומנוקז היטב. השקו בפעם הראשונה רק לאחר שבוע. אם הבצל התרכך לגמרי, סימן שהנזק בלתי הפיך. לעומת זאת, בואי מיובש מחייה אותו בקלות: טבלו את העציץ במים פושרים למשך 15 עד 20 דקות, תנו לעודפים להתנקז היטב, והשקו לאחר מכן רק כשהמצע יבש עד עומק 5 ס״מ. העלים החדשים אמורים להופיע תוך שבועיים-שלושה.
הטעות הנפוצה היא להשקות לפי לוח זמנים קבוע. במקום זאת, בדוק תמיד את המצע: הכנס אצבע לעומק 5 ס״מ, אם הוא יבש, השקה; אם לח, המתן. בעונת הגידול (אביב עד סתיו) הבואי זקוק ליותר מים, אבל גם אז יש לתת למצע להתייבש בין השקיות. בחורף, כשהצמח נכנס לתרדמת, כמעט ואין צורך בהשקיה, פעם בחודש או אפילו פחות. שימו לב: הבואי רעיל לבני אדם ולחיות מחמד, ולכן טפלו בו בכפפות והרחיקו מסקרנים.
