בוגנוויליה היא צמח חצי-מדברי שזקוק למצע מנוקז היטב, אוורירי ודל יחסית בחומר אורגני. הניקוז הוא קריטי, שורשיה רגישים מאוד לריקבון במים עומדים. בישראל, האדמה הכבדה (חרסית או טרה רוסה) אינה מתאימה בשלה, ולכן מומלץ לשתול בערוגה מוגבהת או בעציץ עם תערובת ייעודית. ה-pH האופטימלי נע בין 5.5 ל-6.5, קרקע בסיסית מדי עלולה לגרום לכלורוזיס (הצהבת עלים).
תערובת מצע מומלצת לבוגנוויליה: שלושה חלקים טוף געשי (גרגר 4 עד 8 מ"מ), מספק ניקוז ואווריריות; חלק אחד כבול או קוקוס, שומר על לחות קלה; חצי חלק פרלייט, משפר ניקוז; וחצי חלק קומפוסט איכותי (רקוב היטב), לדישון עדין. ניתן להוסיף חופן גרגרי טוף בתחתית העציץ לשכבת ניקוז. חשוב להימנע משימוש באדמת גינה רגילה, חול ים (מלוח) או חומרים השומרים מים כמו ורמיקוליט.
במשתלות בישראל תוכלו למצוא תערובות מוכנות לצמחי תבלין או לצמחי גן ים-תיכוני, אך וודאו שהן מכילות טוף או פרלייט. אם אתם מכינים לבד, הימנעו משימוש בקומפוסט לא-רקוב או זבל אורגני טרי, הם עלולים לגרום לכוויות שורשים ולעודף חנקן שיפגע בפריחה. לבוגנוויליה הגדלה בעציץ, החליפו את שכבת המצע העליונה (2 עד 3 ס"מ) מדי שנה באביב, ועציצו מחדש כל 2 עד 3 שנים.
טעות נפוצה היא להוסיף חול בניין לשיפור הניקוז, החול הדק סותם את הנקבוביות ומחמיר את המצב. במקום זאת, השתמשו בטוף, פרלייט או חצץ דק. אם אתם שותלים בקרקע כבדה, חפרו בור רחב (פי 2 מגוש השורשים) וערבבו את האדמה המקומית עם 50% טוף ו-20% קומפוסט. לאחר השתילה, השקו היטב פעם אחת, ואז המתינו שהמצע יתייבש לפני ההשקיה הבאה.
