בוגנוויליה היא צמח עמיד לבצורת, אבל רגיש מאוד להשקיית יתר. ההבדל בין עודף מים לחוסר מים מתחיל בעלים: בעודף מים העלים מצהיבים, נושרים, והצמח נראה רפוי גם כשהאדמה רטובה. בחוסר מים, העלים נובלים, מתקמטים ונושרים מהחלק התחתון כלפי מעלה, והאדמה יבשה למגע בעומק 5 עד 10 ס"מ.
בדקו את המצע: בחוסר מים המצע יבש ומתפורר. בעודף מים, המצע דביק, ספוג מים, ועלול להריח רע (ריח של רקב). הוציאו בעדינות את הצמח מהעציץ או חפרו ליד השורשים: שורשים לבנים וגמישים = בריאים; שורשים חומים, רזים או שחורים = רקב מעודף מים.
כדי להציל בוגנוויליה מושקית-יתר: הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזמו שורשים רקובים (חומים/שחורים), ושתלו מחדש במצע מנוקז היטב (תוספת פרלייט או חול). הניחו בצל חלקי לשבועיים עד להתאוששות. לחילופין, אם הצמח מיובש: השקו לאט ובהדרגה, טבלו את העציץ במים למשך 20 דקות, ואז הניחו לניקוז מלא. גזמו ענפים יבשים והחזירו לשמש מלאה.
בישראל, בעונות המעבר (אביב וסתיו) השקו פעם בשבוע-שבועיים; בקיץ, פעמיים בשבוע; בחורף, פעם בשבועיים-שלושה או פחות, תלוי בגשם. תמיד עדיף להשקות פחות מאשר יותר, בוגנוויליה תסלח על יובש, אבל לא על רקב.
