הבדיקה בשטח: תקעו אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ במצע. באדמה רטובה מדי תרגישו לחות עמוקה וריח חמוץ (סימן לריקבון שורשים). באדמה יבשה, האצבע תישאר נקייה והמצע יתפורר. הבדל נוסף: במחסור במים, העלים נובלים בעיקר בצהריים ומתאוששים בערב; בעודף השקיה, הנבילה קבועה ואינה משתפרת בלילה.
עוד סימן מובהק: הציצו בחורי הניקוז. אם מים נוזלים מהם גם אחרי יום מההשקיה, יש בעיית ניקוז. בפסיפלורה מוּשקית-יתר, השורשים משחימים והופכים רזים, לעומת שורשים בריאים שצבעם קרם-בהיר. כדי לאשר, הוציאו בזהירות צמח מהעציץ, שורשים רקובים יפיצו ריח רע ויהיו דמויי רפש.
להחייאת צמח מושקה-יתר: הפסיקו להשקות מיד, העבירו את העציץ למקום מוצל ויבש, חתכו שורשים רקובים והחליפו מצע חדש ומנוקז. להחייאת צמח מיובש: השקו בהדרגה, תחילה רססו עלים, אחרי שעה השקו לאט עד שייצא מים מהתחתית, וחזרו על כך למחרת. אל תציפו בבת אחת, שורשי הפסיפלורה רגישים להלם.
