כשהפסיפלורה שלכם נראית עייפה, הסימן הראשון שצריך לבדוק הוא העלים. בעודף השקיה, העלים התחתונים מצהיבים, נושרים, והעלים הצעירים נובלים אך נשארים רכים וירוקים כהים. לעומת זאת, בחוסר מים העלים נובלים, מתקמטים ומאבדים מבריקות, הם הופכים ירקרקים-אפורים, והעלים התחתונים עלולים להתייבש לגמרי. הקרקע מלמעלה תהיה יבשה.
הבדיקה בשטח: תקעו אצבע לעומק של 5 עד 7 ס"מ במצע. באדמה רטובה מדי תרגישו לחות עמוקה וריח חמוץ (סימן לריקבון שורשים). באדמה יבשה, האצבע תישאר נקייה והמצע יתפורר. הבדל נוסף: במחסור במים, העלים נובלים בעיקר בצהריים ומתאוששים בערב; בעודף השקיה, הנבילה קבועה ואינה משתפרת בלילה.
עוד סימן מובהק: הציצו בחורי הניקוז. אם מים נוזלים מהם גם אחרי יום מההשקיה, יש בעיית ניקוז. בפסיפלורה מוּשקית-יתר, השורשים משחימים והופכים רזים, לעומת שורשים בריאים שצבעם קרם-בהיר. כדי לאשר, הוציאו בזהירות צמח מהעציץ, שורשים רקובים יפיצו ריח רע ויהיו דמויי רפש.
להחייאת צמח מושקה-יתר: הפסיקו להשקות מיד, העבירו את העציץ למקום מוצל ויבש, חתכו שורשים רקובים והחליפו מצע חדש ומנוקז. להחייאת צמח מיובש: השקו בהדרגה, תחילה רססו עלים, אחרי שעה השקו לאט עד שייצא מים מהתחתית, וחזרו על כך למחרת. אל תציפו בבת אחת, שורשי הפסיפלורה רגישים להלם.
