האבקה היא המפתח: פרחי פרי תאווה הם דו-מיניים אך מבשילים בזמנים שונים (פרוטאנדריה), כך שהאבקה עצמית טבעית נדירה. כדי להבטיח חנטה, האביקו ידנית בעזרת מברשת רכה: אספו אבקה מפרחים זכריים (בוקר, כשהאבקה יבשה) והעבירו לפרחים נקביים בשלב הקליטה (צהריים). חזרו על הפעולה מדי יום בעונת הפריחה. גידול שני עצים מזנים שונים (למשל 'קמפוס' ו'אפריקן פרייד') מעלה משמעותית את סיכויי ההאבקה.
עודף חנקן הוא אויב הפרי: דשן עשיר בחנקן (כמו דשן דשא) מעודד צימוח וגטטיבי על חשבון פריחה וחנטה. החליפו לדשן מאוזן עם יחס NPK נמוך בחנקן (למשל 8-24-24 או דשן אורגני כמו קומפוסט בתוספת אשלגן וזרחן). דשנו רק פעמיים בשנה: בתחילת האביב (פברואר-מרץ) ולאחר קטיף (אוגוסט-ספטמבר). גיזום שגוי מסיר ענפים נושאי פרחים; גזמו רק בסוף החורף (ינואר-פברואר), הסירו ענפים מתים ושלוחות פנימיות, והשאירו מבנה פתוח לאור.
חוסר אור שמש מעכב חנטה: עץ פרי תאווה זקוק לשמש מלאה (8-6 שעות ישירות ביום). אם העץ מוצל, העלווה תהיה דלילה והפריחה תיכשל. העתיקו את העץ למקום שטוף שמש או גזמו צמחים מסביב. לבסוף, זכרו שעצים צעירים (מתחת לגיל 3-4 שנים) עשויים שלא להניב פרי כלל. התאזרו בסבלנות וטפלו בתנאים לעיל – והעץ יגמול לכם בפרי מתוק וריחני.