עודף השקיה מתבטא בעלים צהובים, רכים ושמוטים, לרוב מהעלים התחתונים כלפי מעלה. העלים נראים 'עייפים', לעיתים עם כתמים חומים רטובים בקצוות. המצע לח כל הזמן, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. במגע, האדמה מרגישה ספוגית ודביקה. שורשים שנחשפים יהיו חומים, רזים ורכים, סימן לריקבון.
חוסר מים, לעומת זאת, מתבטא בעלים מקומטים, יבשים ומתכרבלים כלפי מטה, בעיקר בעלים הצעירים והעליונים. העלים נושרים בהדרגה, והעץ עלול לאבד מהדרו. המצע יבש עד עומק של 5 עד 10 ס"מ, והאדמה מתנתקת מדופן העציץ. שורשים בריאים הם לבנים-צהבהבים, אך במחסור ממושך הם עלולים להתייבש ולהשחיר.
כדי להציל עץ מושקה-יתר, הפסק מיד את ההשקיה. הסר בזהירות את העץ מהעציץ או חפור סביבו, גזור שורשים רקובים (חומים ורכים), ושתל מחדש במצע יבש ומנוקז היטב. אפשר להוסיף פחם פעיל לספיגת רטיבות. השקה שוב רק כשהמצע יבש לעומק 3 עד 5 ס"מ. אם הריקבון חמור, ייתכן שתצטרך לייבש את השורשים באוויר יומיים-שלושה.
להחייאת עץ מיובש, השקה מיד בהרבה מים, לאט ובכמה מנות, עד שהמים מחלחלים לעומק. הנח את העציץ בצל למשך יומיים, ורסס את העלים במים כדי להפחית סטרס. לאחר ההשקיה, וודא שהמצע מתנקז היטב. בעתיד, בדוק את המצע במגע: השקה רק כשהשכבה העליונה יבשה. בקיץ הישראלי, אחת ל-3 עד 4 ימים, בחורף, אחת לשבוע-שבועיים.
