גורם שכיח נוסף הוא השקיה לא סדירה. קישוא רגיש לתנודות בלחות הקרקע: בצורת ואז הצפה גורמות לפרי להתנפח במהירות ואז להיסדק בקצה, מה שמזמין ריקבון. השקו פעם ביום בקיץ (כ-3-4 ליטר לצמח), ובאביב ובסתיו כל יומיים. הימנעו מלהרטיב את העלים כדי למנוע מחלות פטרייתיות.
כדי לטפל בבעיה, הסירו מיד פירות פגומים כדי למנוע ריקבון להתפשט. אם אין די דבורים, האביקו ידנית: קטפו פרח זכר (בעל עמוד דק), קלפו את עלי הכותרת, ושפשפו את האבקן הצהוב במרכז הפרח הנקבה (בעל עיבוי קטן בבסיס). עשו זאת בבוקר, כשהפרחים פתוחים.
מניעה עתידית: שתלו זנים עמידים כמו 'ברי' או 'אורית', הוסיפו קומפוסט לאדמה לשיפור ניקוז, וכסו את הקרקע בקש לייצוב הלחות. אם הריקבון חוזר על עצמו, בדקו מחסור בסידן — ריסוס עלים בתוסף סידן אורגני (לפי הוראות היצרן) עשוי לעזור. ריקבון קצה אינו מחלה, כך שאין צורך בקוטלי פטריות.
