זנים מסוימים רגישים יותר לתנאים אלה. זנים בעלי פרי גדול (כמו ביף-סטייק) או זני שרי ישנים נוטים יותר לנשירה לעומת זנים מודרניים עמידים כמו 'שירלי', 'אדומית' או 'גלילאה'. לכן, אם אתם מגדלים בקיץ לח במיוחד (למשל באזור השרון או מישור החוף), כדאי לבחור בזנים שפותחו לעמידות בחום ולחות, כמו 'טופז' או 'אביב'.
בחממה או מתחת לכיסוי, אפשר לשפר את התנאים: אוורור טוב (פתיחת דפנות או שימוש במאווררים) מוריד את הלחות היחסית ב-10-15%. השקיה בטפטוף ולא בהמטרה מונעת הרטבת העלים והפרחים. דישון מאוזן עם תוספת סידן (למשל דשן נוזלי עשיר בסידן בריכוז 200-300 ppm) מחזק את דפנות התאים ומפחית נשירה. אפשר גם לרסס בתמיסת סידן-בור (לפי הוראות היצרן) פעם בשבוע בתקופת הפריחה.
אם הלחות גבוהה במיוחד, כדאי לנער את הצמחים בעדינות בבוקר (לאחר שהטל התייבש) כדי לעזור לשחרור האבקה, ולשלב האבקה מלאכותית באמצעות מברשת רכה או ויברטור ידני בשעות הבוקר המוקדמות (לפני 10:00). טמפרטורות לילה מעל 24°C פוגעות גם ביצירת אבקה תקינה, ולכן הצללה קלה (רשת 30%) בשעות אחר הצהריים יכולה לעזור להוריד את הטמפרטורה בחממה. אל תשכחו: עגבנייה רגישה גם למחסור בסידן – הוסיפו גבס או סידן חנקתי לפי המלצת אגרונום.
