גורם קריטי נוסף הוא תנודות טמפרטורה קיצוניות, במיוחד בלילות קרים אחרי ימים חמים. תנודות אלו פוגעות בהתפתחות התקינה של הפרחים ובהאבקה. בעיות האבקה נובעות גם מחוסר מאביקים (דבורים, רפרפים) או מרוחות חזקות המייבשות את הצוף. באזורים עירוניים או בחממות סגורות, האבקה עצמית עלולה להיכשל. אם הצמח לא מופרה כראוי, הפרחים והחנטים נושרים. בנוסף, עודף דישון חנקני מעודד צמיחת עלווה על חשבון פריחה, בעוד חוסר בזרחן ואשלגן מחליש את הפרחים והפירות.
מה עושים? ראשית, בחר זני חסה עמידים לחום כמו 'סלואן' או 'רד סיילס'. בעונת האביב והקיץ, שתל בצל חלקי או השתמש ברשת צל 30-40%. השקה בקביעות – השקיה עמוקה כל 2-3 ימים בקיץ, וודא שהמים חודרים לעומק השורשים (20-30 ס"מ). הימנע מהשקיית יתר הגורמת לריקבון שורשים. דשן בזרחן ואשלגן (דשן 10-20-20) פעם בשבועיים, והפחת חנקן. אם אתה מגדל בחממה, פתח חלונות להכנסת מאביקים או האבק ידנית בעזרת מברשת רכה.
זכור: חסה מסולסלת היא צמח חד-שנתי שנועד להשלים מחזור חייו תוך 60-80 יום. בישראל, עדיף לגדל אותה בעונות הקרירות (אוקטובר-מרץ). בקיץ, קשה למנוע הנצה מלאה, אבל אפשר לעכב אותה באמצעות צינון, השקיה סדירה ודישון מאוזן. אם הצמח כבר פורח, קצור את העלים מיד – הם עדיין אכילים, אם כי מרירים מעט. אל תנסה להציל פירות (זרעים) מפרחים נושרים; פשוט התחל מחדש עם זרעים בעונה המתאימה.