האלינה (Mesembryanthemum crystallinum), המכונה גם שיח אשל או צמח הקרח, היא סוקולנט רב-שנתי שמקורו בדרום אפריקה. עליה הבשרניים והמבריקים מכוסים בבלוטות דמויות גבישי קרח, והפרחים הלבנים או הורודים פורחים באביב ובתחילת הקיץ. בישראל היא מתאימה לגידול בעיקר באזורי החוף והערבה, אך גם במישור החוף ובהרים נמוכים, בתנאי שמקפידים על ניקוז מושלם.
מיקום ואור: האלינה זקוקה לשמש מלאה לפחות 6 עד 8 שעות ביום. הצב אותה בחלקת גינה דרומית או מערבית, או במרפסת חשופה. בצל חלקי היא תצמיח עלים קטנים ותפריח פחות. בקיץ הישראלי החם, כדאי לתת לה צל קל בשעות הצהריים באזורים חמים במיוחד (כמו בקעת הירדן) כדי למנוע כוויות עלים. בחורף, העבר עציצים למקום מוגן מגשמים מרובים ומרוחות קרות.
השקיה ומצע: האלינה רגישה מאוד לריקבון שורשים, לכן יש להשקות רק כשהמצע יבש לחלוטין. בקיץ, השקה אחת ל-7 עד 10 ימים, בחורף, אחת ל-3 עד 4 שבועות, ובאביב ובסתיו, כל 10 עד 14 ימים. המצע חייב להיות מנוקז היטב: תערובת של 2 חלקי אדמת גינה, 1 חלק חול גס או פרלייט, ו-1 חלק קומפוסט. לעציצים, השתמש בתערובת ייעודית לקקטוסים וסוקולנטים. הוסף שכבת חצץ בתחתית העציץ לשיפור הניקוז.
דישון וטיפול עונתי: דשן את האלינה פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי מריכוז התווית. הפסק הדישון בסתיו ובחורף. באביב, קצץ ענפים יבשים או פגומים ועודד צמיחה מחודשת. בחורף, הגן על הצמח מפני קרה על ידי כיסוי בבד יוטה או העברת עציצים למקום מוגן. באוגוסט-ספטמבר, לאחר הפריחה, ניתן לבצע גיזום קל לעיצוב השיח.
