האלינה (Mesembryanthemum crystallinum) היא סוקולנט עמיד לבצורת, אך כדי שתישאר ירוקה ובריאה חשוב להתאים את ההשקיה לעונה. בקיץ הישראלי החם, השקו אחת ל-4 עד 6 ימים, ורק כשהמצע יבש לחלוטין בעומק 2 עד 3 ס"מ. בחורף, כשהצמח בתרדמת, צמצמו לפעם ב-10 עד 14 ימים, או אפילו הפסיקו לחלוטין אם יורד גשם. המטרה היא לשמור על המצע יבש ברובו, עם הרטבה עמוקה מדי פעם.
הכמות המדויקת תלויה בגודל העציץ ובמצע. בעציץ בקוטר 20 ס"מ, ספקו כ-200 עד 300 מ"ל מים בכל השקיה, עד שנוזלים מתחילים לזלוג מתחתית העציץ. באדמה פתוחה, השקו בתדירות נמוכה יותר (כל 7 עד 10 ימים בקיץ) ובכמות שתחדור לעומק 20 עד 30 ס"מ. תמיד המתינו שהשכבה העליונה תתייבש לחלוטין, האלינה רגישה מאוד לריקבון שורשים מעודף מים.
סימנים לעודף מים: עלים תחתונים מצהיבים, רכים ומימיים, גבעולים שחומים ונימוחים, ריח רע מהמצע. במקרה כזה הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ, גזרו שורשים רקובים והעבירו למצע יבש ומנוקז. סימנים לחוסר מים: עלים מקומטים, נובלים, מאבדים מברקם, והצמח נראה 'מצומק'. השקו מיד, אך לא בשפע, העלים יתמלאו תוך יום.
בדיקת רטיבות פשוטה: תקעו אצבע או מקל עץ לעומק 3 ס"מ. אם יוצא יבש, השקו; אם לח, דחו. בעונות המעבר (אביב, סתיו) התאימו את התדירות: באביב פעם ב-5 עד 7 ימים, בסתיו פעם ב-7 עד 10 ימים. הוסיפו ניקוז טוב (חורי ניקוז בתחתית, מצע קליל) כדי למנוע מים עומדים.
