האלינה (Mesembryanthemum crystallinum) היא סוקולנט עמיד ביובש, אבל דווקא בגלל זה קל לטעות בהשקיה. כדי להבדיל בין עודף מים לחוסר מים, התמקדו בעלים: בעודף מים העלים נראים נפוחים, רכים, לפעמים שקופים או מצהיבים, ועלולים להראות כתמים מימיים כהים. בחוסר מים העלים מאבדים את המוצקות שלהם, נראים מקומטים, רפויים, וצבעם נוטה לאפור-ירקרק או חום יבש בקצוות.
בדקו גם את המצע: אם הוא רטוב עמוק (גם לאחר יומיים-שלושה מההשקיה האחרונה) ונודף ריח חמצמץ, כנראה השקיתם יותר מדי. אם המצע יבש לגמרי בעומק של 2 עד 3 ס”מ והעציץ קל להרמה, הצמח זקוק למים. שימו לב: באלינה הגדלה באדמה כבדה או בעציץ ללא ניקוז, עודף המים מסוכן יותר מחוסר מים.
במקרה של עודף השקיה: הפסיקו להשקות מיד, הוציאו את הצמח מהעציץ ובדקו שורשים. שורשים חומים, רזים ורכים מעידים על ריקבון. גזמו שורשים רקובים, טפלו בקוטל פטריות על פי הוראות התווית, ושתלו מחדש במצע יבש ומנוקז היטב. השקיה ראשונה רק לאחר שבוע. במקרה של חוסר מים: השקו בהשריה איטית עד שהמים מתחילים לצאת מנקבי הניקוז, ואז המתינו שהמצע יתייבש שוב לפני ההשקיה הבאה.
זכרו: האלינה רגישה מאוד לעודף מים, ובמיוחד בחורף הישראלי. בחורף יש להשקות פעם בשבועיים-שלושה בלבד, ובקיץ פעם בשבוע עד עשרה ימים (תלוי במיקום ובמצע). תמיד עדיף להשקות פחות מאשר יותר, הצמח ישרוד בצורת קצרה, אבל לא יצליח להתאושש מרקבון שורשים.
