סיבה נפוצה שנייה היא המלחת המצע ודישון יתר. קקטוס עיפרון רגיש מאוד למלחים, במיוחד אם אתם משקים במי ברז עשירים בכלור ובמינרלים (מים קשים). כאשר מלחים מצטברים במצע, קצות הגבעולים משחירים ומתייבשים. הפתרון: השקו במים מזוקקים או במי גשם לפחות פעם בשבוע. אם כבר יש הצטברות, שטפו את המצע בכמות גדולה של מים מזוקקים (כמות כפולה מנפח העציץ) פעם בחודש למשך 3 חודשים. דשן את הצמח רק פעם בחודשיים בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן נוזלי לקקטוסים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ.
חוסר עקביות בהשקיה הוא גורם נוסף ומשמעותי. השקיית יתר גורמת לריקבון שורשים, שמתבטא בהשחרת קצות הגבעולים; תת-השקיה ממושכת גורמת להתייבשות דומה. קקטוס עיפרון זקוק להשקיה עמוקה אחת לשבוע בקיץ (כשהמצע יבש לחלוטין בעומק 5 ס"מ), ופעם בשבועיים-שלושה בחורף. בדקו את לחות המצע בעזרת מד לחות או באצבע: השקו רק כשהמצע יבש לגמרי. אל תשאירו מים בצלוחית.
אם קצוות הגבעולים שחורים ורכים, ייתכן שמדובר בריקבון פטרייתי בעקבות פציעה או לחות גבוהה. גזמו את החלקים הפגומים בסכין נקייה וחדה, ופזרו על החתך פחם פעיל כתוש. הימנעו מהשקיה מלמעלה והקפידו על אוורור טוב. אם הבעיה חוזרת, החליפו את המצע בתערובת מנוקזת היטב (2:1:1 כבול, פרלייט, חול גס). זכרו: המוהל הלבן של הצמח רעיל – הרחיקו ילדים וחיות מחמד, ועבדו עם כפפות.