הצהבת עלים באופורביה מילי היא סימן מצוקה נפוץ, וברוב המקרים היא נובעת מטעות בהשקיה. אם העלים התחתונים מצהיבים ונושרים, והאדמה רטובה כל הזמן, כנראה שאתה משקה יותר מדי. הצמח הוא סוקולנט שאוגר מים בגבעוליו, ולכן עודף מים גורם לשורשים להירקב ולהצהבה. הפסק מיד את ההשקיה, תן לאדמה להתייבש לחלוטין, ואם המצע רטוב מאוד, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים ושתל מחדש במצע קרמי מנוקז היטב. בעתיד, השקה רק כשהאדמה יבשה בעומק 3 עד 4 ס"מ, ובחורף פעם בשבועיים-שלושה.
גם חוסר מים עלול לגרום להצהבה, הפעם העלים יהיו מקומטים, רכים וצהובים-חומים, והצמח ייראה צנום. במקרה כזה, השקה מיד השקיית עומק עד שהמים יוצאים מנקבי הניקוז, וחזור להשקות באופן סדיר: בקיץ כל 5 עד 7 ימים, בחורף כל 10 עד 14 ימים. שים לב, הצמח סובלני יותר ליובש מאשר לרטיבות, אז אם יש ספק, עדיף להמתין עוד יום.
סיבה נוספת היא חוסר אור. אופורביה מילי זקוקה להרבה שמש ישירה, לפחות 4 עד 6 שעות ביום. אם היא נמצאת בפינה מוצלת, העלים מצהיבים והצמח מתארך ומתנוון. העבר אותו בהדרגה למקום שטוף שמש (מרפסת דרומית או מערבית), אך היזהר מקרינת שמש חזקה פתאומית שעלולה לשרוף את העלים, התחל עם שעתיים ביום והגדל בהדרגה. באזורים חמים מאוד, הגנה מהשמש הקופחת בצהריים מומלצת.
סיבה פחות שכיחה אך אפשרית היא מחסור בחנקן. אם ההצהבה אחידה ומלווה בצמיחה איטית ובפרחים חיוורים, ייתכן שהצמח זקוק לדישון. דשן אותו פעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ) בדשן מאוזן לצמחים ירוקים או לסוקולנטים, בדילול חצי מהמינון המומלץ. הימנע מדישון בחורף. זכור: עודף דשן עלול לגרום לכוויות שורשים ולהצהבה דווקא בגלל ריכוז מלחים גבוה, לכן תמיד דלל היטב והשקה קלות אחרי הדישון.
