סיבה שכיחה נוספת היא חוסר אור. הבלופריון זקוק לאור שמש ישיר לפחות 4 עד 5 שעות ביום כדי לשמור על צבעו הכחלחל. אם הוא מוצל מדי, העלים יהפכו לירוקים בהירים או צהבהבים ויתארכו (ריווח בין עלים). העבר אותו בהדרגה למקום מואר יותר, כמו אדן חלון דרומי או מרפסת שטופת שמש, אך הימנע מחשיפה פתאומית לשמש קופחת שעלולה לשרוף את העלים. בימים חמים במיוחד (מעל 35 מעלות), ספק הצללה קלה בשעות הצהריים.
גם עודף דשן חנקני עלול לגרום להצהבה, במיוחד בעלים החדשים. הבלופריון הוא צמח צנוע שאינו זקוק להרבה דשן. דשן עתיר חנקן גורם לצמיחה רכה ורגישה, ולעיתים לעלים צהובים. השתמש בדשן לסוקולנטים מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, פעם בחודשיים באביב ובקיץ בלבד, ודלג על דישון בחורף. אם כבר דישנת יתר, שטוף את המצע במים מזוקקים (השקה מרובה עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז) וחזור על הפעולה כעבור שבוע.
לבסוף, בדוק את ניקוז העציץ והמצע. מים עומדים הם האויב הגדול של הבלופריון. ודא שבעציץ יש חורי ניקוז ושהמצע הוא תערובת מנוקזת היטב, למשל 50% אדמת עציץ ו-50% פרלייט או חול גס. אם הצמח נמצא באדמת גינה כבדה, העלים יצהיבו במהירות. העבר אותו למצע מתאים, והקפד לא להשקות עד שהאדמה יבשה לגמרי. אם השורשים כבר נרקבו, גזור ייחורים בריאים והשרש אותם מחדש במצע יבש.
