סיבה שנייה היא לחות אוויר נמוכה. הבלופריון אמנם סוקולנט עמיד ליובש, אך זן זה רגיל ללחות יחסית גבוהה יותר (בטבע הוא גדל בסדקי סלעים לחים). באוויר יבש במיוחד (מתחת ל-30%), במיוחד בחורף כשהסקה דולקת, קצוות העלים מתייבשים. פתרון: רססו מים מסביב לצמח (לא על העלים עצמם) פעם ביום, או הניחו מגש עם חלוקי נחל ומים מתחת לעציץ (ללא מגע ישיר).
סיבה שלישית היא דישון יתר או הצטברות מלחים מדשנים. שימוש בדשן כימי חזק או דישון בתדירות גבוהה מפעם בחודש באביב-קיץ גורם לשריפת שורשים וקצוות. הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודשיים. אם המצע נראה מלוח (גבישים לבנים על פני השטח), החליפו את השכבה העליונה או העבירו לעציץ חדש עם מצע מנוקז היטב (50% אדמה לקקטוסים, 50% פרלייט).
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה — השקיה בתדירות משתנה (למשל פעם בשבוע ואז שבועיים בלי) גורמת לעלים לאבד מים בקצוות. בלופריון אוהב השקיה סדירה: בקיץ כל 5-7 ימים (כשהמצע יבש לגמרי), בחורף כל 14-21 יום. השקו תמיד מלמטה (השריית העציץ במים 10 דקות) או ישירות על המצע, לעולם לא על העלים. גזמו עלים פגומים בעזרת מספריים נקיים — הם לא יחלימו, אבל הצמח יפנה אנרגיה לצמיחה חדשה.