בלופריון, הידוע גם בשם סדום דסיפילום, הוא סוקולנט זוחל ננסי שעליו הבשרניים בצבע כחול-אפרפר עד סגול בהיר. בישראל הוא מצטיין ככיסוי קרקע בעציצים רחבים, בגינות סלעים או לצד שבילים. העלים הזעירים (3 עד 5 מ"מ) יוצרים מרבד צפוף שמשתלב נהדר עם צמחי מדבר אחרים. הפרחים הלבנים-ורודים מופיעים באביב ומושכים מאביקים.
מיקום ואור: בלופריון זקוק להרבה אור ישיר, לפחות 4 עד 6 שעות שמש ביום. במרכז הארץ ובשפלה, מיקום בשמש מלאה עד צהריים וצל חלקי אחר הצהריים ימנע כוויות. בצפון ובעמקים, שמש מלאה כל היום מתאימה. בתוך הבית, הניחו אותו על אדן חלון דרומי או מערבי. חוסר אור יגרום לעלים להצהיב ולהתארך, והצמח יאבד את צורתו הקומפקטית.
השקיה ומצע: בלופריון רגיש מאוד לעודפי מים. השקו רק כשהמצע יבש לחלוטין, בקיץ אחת ל־5 עד 7 ימים, בחורף פעם בשבועיים־שלושה. השתמשו במצע ייעודי לקקטוסים וסוקולנטים עם ניקוז מצוין (עדיף להוסיף פרליט או חול גס). בעציצים, ודאו שיש חורי ניקוז. השקיה מלמטה (צלוחית) מונעת רטיבות בעלים. דישון קל פעם בחודש באביב ובקיץ עם דשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי ריכוז.
בעיות נפוצות ולוח טיפול עונתי: העלים מצהיבים לרוב מעודף מים, הפסיקו להשקות ותנו למצע להתייבש. כתמים חומים או עלים נובלים עלולים להעיד על מחסור באור או על קרדית אבק (אדומה זעירה). טפלו בתכשיר אורגני על בסיס שמן נים לפי הוראות התווית. בחורף, הגבילו השקיה לפעם בשבועיים והגנו מפני טמפרטורות מתחת ל־5°C (העבירו לבית או למיקום מוגן). בקיץ, בדקו שאין סטגנציית חום בעציץ קטן. בלופריון רעיל קלות בעת בליעה, ולכן יש להרחיק מילדים ומחיות מחמד.
