סיבה שנייה נפוצה היא הצטברות מלחים ומתכות כבדות מהשקיה במי ברז קשים או מדישון יתר. המלחים מצטברים במצע וגורמים לכוויות בקצות השורשים, המתבטאות בקצוות חומים. הסימן: קצוות חומים יבשים עם גבול שחור דק. הפתרון: השקו רק במים מסוננים, מזוקקים או מי גשמים. אם כבר יש הצטברות, שטפו את המצע במים מזוקקים – השקו בשפע עד שיוצא מתחתית העציץ (כמות כפולה מנפח העציץ), חזרו שלוש פעמים בהפרש של חצי שעה. דשנו רק פעם בחודש באביב ובקיץ, בדשן נוזלי מאוזן (NPK 10-10-10) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ.
מים קשים עם כלור או פלואוריד פוגעים גם הם בקלתאה. הסימן: קצוות חומים כהים, לעתים עם כתמים לבנים דקים על פני העלה. הפתרון: הניחו למי הברז לעמוד 24 שעות בכלי פתוח לפני ההשקיה (כדי שכלור יתנדף), או השתמשו במסנן פחם. אם אתם משקים במי ברז קשים מאוד, מומלץ לעבור למים מזוקקים או מי אוסמוזה הפוכה.
חוסר עקביות בהשקיה – יובש מוגזם לסירוגין עם הצפה – גורם לקצוות חומים. קלתאה אוהבת מצע לח תמיד, אך לא רטוב. בדקו את האצבע העליונה 2 ס"מ: אם יבש – השקו. השקו במים פושרים עד שיוצא מתחתית העציץ, והקפידו על תדירות קבועה (בקיץ כל 2–3 ימים, בחורף כל 5–7 ימים, תלוי בתנאי הבית). אם האדמה יבשה מדי, השרו את העציץ בקערת מים פושרים למשך 10 דקות ואז הניחו לניקוז מלא.