הסיבה השכיחה ביותר להצהבת עלים בקלתאה מדליה היא השקיית יתר. הצמח רגיש לריקבון שורשים, וכשהשורשים נרקבים העלים התחתונים מצהיבים ואחר כך נובלים. בדוק את האדמה: אם היא רטובה ימים אחרי השקיה, כנראה שהעציץ גדול מדי או שאין ניקוז מספק. תקן על ידי מעבר לעציץ עם חורי ניקוז ואדמה מנוקזת (תערובת כבול, פרלייט וקוקוס). השקה רק כשהשכבה העליונה יבשה, בישראל בקיץ כל 3 עד 4 ימים, בחורף כל 7 עד 10 ימים.
גם חוסר מים מצהיב עלים, אבל בדרך כלל העלים נראים גם יבשים ומקומטים בקצוות. קלתאה אוהבת לחות קבועה, אבל לא שלולית. אם האדמה יבשה לגמרי, השקה מיד והשרה את העציץ במים פושרים למשך 20 דקות. כדי לשמור על לחות, רססו את העלים במים פושרים מדי בוקר (לא בשמש ישירה) או הניחו את העציץ על מגש חלוקי נחל עם מים.
אור לא מתאים הוא גורם נוסף. אור ישיר שורף את העלים וגורם לכתמים צהובים-חומים (צריבה). לעומת זאת, חושך מוחלט מעכב פוטוסינתזה והעלים מחווירים ומצהיבים. המקום האידיאלי הוא חלון מזרחי או צפוני עם אור מסונן. אם יש לכם רק חלון דרומי או מערבי, הצלילו בווילון דק. הימנעו מתחת לחלון דרומי ללא הצללה.
מחסור בחנקן או דשן לא מאוזן עלול לגרום להצהבה כללית, בעיקר בעלים הישנים. דשנו פעם בחודש מאפריל עד אוקטובר בדשן נוזלי לצמחי עלווה מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. אל תדשנו בחורף ובצמח לחוץ. אם הצהבה מלווה בעלים קטנים, הוסיפו דשן עשיר בחנקן. כמו כן, מים קשים או כלור עלולים לגרום להצהבה, השקו במי גשם או מים שעמדו 24 שעות.




