סיבה נפוצה שנייה היא הצטברות מלחים במצע מהשקיה במי ברז קשים או מדישון יתר. במבו רגיש מאוד למלחים – הם פוגעים בשורשים וגורמים לקצוות חומים. השתמשו תמיד במי ברז שעמדו 24 שעות (להתנדפות כלור) או במים מסוננים. דשן רק פעם בחודש בעונת הגידול (אביב–קיץ) עם דשן נוזלי לצמחי בית מדולל לחצי מהריכוז המומלץ, והפסיקו לגמרי בחורף. אם אתם חושדים בהמלחה, שטפו את המצע: השקו בנדיבות במים מזוקקים עד שיוצאים מתחתית העציץ, וחזרו על הפעולה שלוש פעמים בהפרש של שעה.
סיבה שלישית: חוסר עקביות בהשקיה. במבו אוהב מצע לח תמיד אך לא רטוב. השקו כשהשכבה העליונה של האדמה (2–3 ס"מ) יבשה למגע – בדרך כלל פעם ב-5–7 ימים בקיץ ופעם ב-10–14 ימים בחורף. השקיית יתר תגרום לריקבון שורשים (עלים נובלים וקצוות משחירים), והשקיית חסר תייבש את העלים מהקצוות. בדקו תמיד את האדמה לפני השקיה, ואל תתנו למים לקפוא בתחתית העציץ.
לבסוף, קצוות שחורים יכולים להיגרם גם מהצטברות פלואוריד במים (במי ברז רבים בישראל יש פלואוריד, שהבמבו רגיש אליו). הפתרון: השתמשו במים מזוקקים, במי גשמים או במים שעברו אוסמוזה הפוכה. אם אתם מזהים שהבעיה נמשכת למרות כל הטיפולים, גזמו את הקצוות הפגועים במספריים נקיים בזווית של 45°, והקפידו על תנאי הגידול הנכונים – תוך שבועות תראו שיפור ניכר.