הבמבו, או בשמו הבוטני Dracaena sanderiana, אינו במבו אמיתי אלא בן למשפחת הדרקנות. הוא גדל בטבע בצל עצים טרופיים, ולכן אינו סובל אור שמש ישיר. האידיאל עבורו הוא אור עקיף בהיר, למשל ליד חלון הפונה מזרחה, שמקבל אור בוקר רך, או חלון צפוני שמואר היטב אך לא בשמש ישירה. במרפסת מוצלת או בחדר מואר באור מפוזר הוא ישגשג.
חשוב להימנע מהצבתו באור שמש ישיר, במיוחד בחלון דרומי או מערבי בישראל, ששם השמש חזקה במיוחד. עלים שנחשפים לשמש ישירה יסבלו מכוויות: יופיעו כתמים צהובים-חומים יבשים, והעלים עלולים להתקמט ולהתייבש. מנגד, אם תניחו אותו בפינה חשוכה מדי, העלים יאבדו מהגיוון (אם יש לו פסים בהירים) ויהפכו לירוקים כהים, הצמח יתמתח לעבר האור ויהיה דליל.
בחורף הישראלי, כשהימים קצרים והאור חלש, תוכלו להעביר את הבמבו קרוב יותר לחלון, אך עדיין ללא שמש ישירה. בקיץ, הרחיקו אותו מהחלון או השתמשו בווילון שקוף לסינון האור. אם אתם מגדלים אותו במים (ללא אדמה), הקפידו שהאגרטל לא ייחשף לשמש ישירה, המים עלולים להתחמם ולגרום לריקבון הגבעול.
סימן מובהק לחוסר אור: העלים התחתונים יצהיבו וינשרו, והצמח ייראה 'רגלי' עם גבעולים חשופים. סימן לעודף אור: כתמים חומים על העלים, בעיקר בצד הפונה לשמש. בחרו מיקום שבו הבמבו מקבל אור עקיף במשך רוב שעות היום, והוא יגמול לכם בצמיחה יציבה ובריאה.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
