סיבה נוספת ונפוצה לא פחות היא מים קשים או מים עם כלור. הדרקנה רגישה מאוד לפלואוריד ולכלור הנמצאים במי ברז בישראל. הצטברות מלחים גורמת לקצוות להשחיר ולהתייבש. הפתרון: השקו רק במים מסוננים, מים מזוקקים או מים שעמדו 24 שעות בכלי פתוח (לאידוי הכלור). השקיה במי גשמים היא אידיאלית. הימנעו משימוש במרככי מים – הנתרן שבהם רעיל לצמח.
דישון יתר והמלחת המצע הם האויב השקט. אם אתם מדשנים יותר מפעם בחודש בעונת הגידול (אביב-קיץ), או משתמשים בדשן כימי חזק, המלחים מצטברים במצע ושורפים את קצוות השורשים והעלים. פתרון: דשן רק פעם בחודש מדולל לחצי מהכמות המומלצת, והשקה מדי פעם בשפע מים נקיים כדי לשטוף מלחים עודפים (שטיפה מלמעלה עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז).
לבסוף, חוסר עקביות בהשקיה – השקיה מרובה לסירוגין עם יובש ממושך – גורמת לקצוות להתייבש. הדרקנה אוהבת מצע לח באופן אחיד (לא רטוב). השקו כאשר 2-3 ס"מ עליונים של המצע יבשים, בערך פעם בשבוע בקיץ ופעם ב-10 ימים בחורף. בדקו תמיד עם האצבע לפני ההשקיה. גיזום הקצוות החומים אינו פותר את הבעיה – חתכו רק את החלק החום בזווית אלכסונית, אבל טפלו קודם בשורש המצוקה.