הבדל משמעותי נוסף נמצא במצע ובשורשים. בעודף מים המצע יהיה רטוב ודחוס, לעיתים עם ריח חמוץ או עובש על פני השטח. אם תוציאו את הצמח מהעציץ, תגלו שורשים חומים, רכים ודמויי רפש, סימן לריקבון. בחוסר מים המצע יהיה יבש ומתקשה, מתנתק מדפנות העציץ, והשורשים יהיו יבשים, שבירים ודקים, אך לא רקובים.
כדי להציל דרקנה מושקית-יתר, הפסיקו מיד להשקות והוציאו את הצמח מהעציץ. גזמו את כל השורשים הרקובים בעזרת מספריים נקיות, והשרו את השורשים הנותרים בתמיסת קוטל פטריות עדינה (לפי הוראות היצרן). שתלו מחדש במצע אוורירי ומנוקז היטב (תערובת של כבול, פרלייט וחול) ובעציץ עם חורי ניקוז. השקו רק לאחר שהמצע התייבש היטב, בערך פעם בשבוע-שבועיים בחורף ופעם ב-5 עד 7 ימים בקיץ.
להחייאת דרקנה מיובשת, השקו את הצמח בהדרגה: התחילו בהשקיה קלה אחת, ולאחר יומיים השקו שוב עד שהמים מחלחלים מתחתית העציץ. אם המצע יבש מאוד, טבלו את כל העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 עד 20 דקות, ואז הניחו לניקוז מלא. לאחר מכן, חזרו לשגרת השקיה סדירה: בדקו את לחות המצע בעומק 2 עד 3 ס"מ, והשקו רק כשהוא יבש למגע. ריססו את העלים במים פושרים להגברת הלחות, במיוחד בקיץ.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
