אם הקצוות יבשים ופריכים, והעלים נראים בריאים אחרת – כנראה שמדובר בלחות אוויר נמוכה. דרקנה מג'נטה אוהבת לחות יחסית של 40%–60%. בבית יבש (במיוחד בחורף עם הסקה או בקיץ עם מזגן), יש לרסס את העלים במים מזוקקים פעם-יומיים, או להניח את העציץ על מגש עם חלוקי נחל ומים (ללא מגע ישיר עם השורשים).
אם הקצוות שחורים ומעט רטובים, או שיש כתמים חומים כהים בשולי העלה – חשד להמלחת מצע או דישון יתר. במקרה כזה, יש לשטוף את המצע במים מזוקקים: השקו בכמות גדולה פי 3–4 מנפח העציץ, הניחו למים לחלחל החוצה, וחזרו על הפעולה לאחר חצי שעה. לאחר מכן, דשנו רק אחת לחודשיים-שלושה באביב ובקיץ, ודלגו על דישון בחורף.
מים קשים (עם סידן וכלור) גורמים גם הם לקצוות כהים. השתמשו תמיד במים מזוקקים, מי גשמים, או מי ברז שעמדו 24 שעות בכלי פתוח לאידוי הכלור. השקיה לא עקבית – ייבוש מוחלט של המצע לסירוגין עם הצפה – תגרום גם היא לקצוות שרופים. השקו רק כשהסנטימטר העליון של המצע יבש, ובאופן קבוע (בערך פעם ב-7–10 ימים בחורף, פעמיים בשבוע בקיץ). אל תשאירו מים בצלוחית.