ציפורן (Dianthus caryophyllus) הוא צמח עמיד יחסית, אך רגיש לעודף מים. הכלל הבסיסי: השקה רק כשהמצע יבש למגע בעומק 2 עד 3 ס"מ. בקיץ הישראלי החם (יוני-ספטמבר) יש להשקות כל 2 עד 3 ימים, ובחורף (דצמבר-פברואר) להפחית לפעם ב-7 עד 10 ימים, תלוי במיקום (עציץ או גינה). בעונות המעבר (אביב, סתיו) השקה כל 4 עד 5 ימים. כמות המים צריכה להספיק להרטיב את כל המצע, אך לא להשאיר שלוליות.
בגינה, ציפורן זקוקה להשקיה עמוקה יותר אך בתדירות נמוכה יותר, כ-3 עד 5 ליטר לצמח בוגר בכל השקיה בקיץ, תלוי במרקם הקרקע. בקרקע חולית יש להשקות בתדירות גבוהה יותר (כל יומיים) ובכמות קטנה יותר. בקרקע כבדה (חרסית) יש להפחית תדירות ולוודא ניקוז טוב. עציץ מנוקז היטב דורש השקיה תכופה יותר מהגינה, בקיץ כל יומיים-שלושה, עד שהמים יוצאים מהתחתית.
סימני חוסר מים: עלים נבולים, רכים ומאבדים את הברק; פריחה מצטמצמת; הצמח נראה 'רפוי'. סימני עודף מים: עלים מצהיבים, רקבון שורשים (ריח רע מהמצע), כתמים חומים על העלים, והצמח נראה 'ספוג'. במקרה של עודף מים, הפסק השקיה מיד, הוצא את הצמח מהעציץ, גזור שורשים רקובים, ושתל מחדש במצע יבש ומנוקז.
בדיקת רטיבות המצע: הכנס אצבע לעומק 2 עד 3 ס"מ; אם יבש, השקה. לחילופין, השתמש במד לחות קרקע או הרם את העציץ, כשהוא קל יחסית, סימן שהמצע יבש. השקה תמיד בבוקר או בערב, לעולם לא בצהריים החמים, כדי למנוע כוויות עלים ואידוי מיותר. זכרו: ציפורן סובלת יותר מבצורת קלה מאשר מריבוי מים.





