הציפורן (Dianthus caryophyllus) היא צמח רב-שנתי עשבוני, המוכר בזכות פרחיו הריחניים והצבעוניים. בישראל היא גדלה היטב בגינה או בעציץ, בתנאי שתבחרו לה מקום מואר היטב. היא זקוקה לשמש ישירה לפחות 6 שעות ביום, אך בצהרי הקיץ החמים מומלץ הצללה קלה כדי למנוע כוויות עלים. אם אתם מגדלים אותה בבית, שימו אותה על אדן חלון דרומי או מערבי.
ההשקיה צריכה להיות מתונה וסדירה: השקו רק כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה למגע (כ-2 עד 3 ס"מ). בקיץ יש להשקות כל 2 עד 3 ימים, בחורף כל 5 עד 7 ימים. הימנעו מהרטבת העלים והפרחים כדי למנוע מחלות פטרייתיות. עודף השקיה עלול לגרום לריקבון שורשים, בעוד חוסר מים יתבטא בעלים נבולים ופרחים קטנים.
האדמה האידיאלית לציפורן היא מנוקזת היטב, מעט בסיסית (pH 6.5 עד 7.5). כדאי לערבב אדמת גינה עם קומפוסט ופרלייט או חול גס. דשנו פעם בשבועיים בעונת הגידול (אביב-סתיו) בדשן מאוזן (20 עד 20 עד 20) מדולל לחצי מהריכוז המומלץ. בחורף הפסיקו את הדישון. גיזום של פרחים נבולים יעודד פריחה מחודשת.
בישראל, עונת הפריחה העיקרית היא ממרץ עד יוני, אך עם טיפול נכון היא עשויה לפרוח גם בסתיו. בחורף, אם הטמפרטורה יורדת מתחת ל-5 מעלות, העבירו עציצים למקום מוגן. צמחי גינה ניתן לכסות בלילה. בעיות נפוצות כוללות כנימות, קרדית עכביש ועובש אפור. לכנימות השתמשו בסבון רך או שמן נים; לקרדית הגבירו לחות סביב הצמח. לעובש אפור (בוטריטיס) יש להסיר חלקים נגועים ולהימנע מהרטבת עלים.
%252C_Mosqueira.JPG%3Fwidth%3D1280&w=3840&q=75)
