המים האידיאליים לציפורן הם מים מזוקקים, מים שעברו אוסמוזה הפוכה (RO), או מי גשמים נקיים. אם אין לכם גישה לאלה, הכינו מים מותאמים בבית: מלאו דלי במי ברז והניחו לו לעמוד 24–48 שעות ללא מכסה – הכלור יתנדף. לאחר מכן, הרתיחו את המים והניחו להם להתקרר לטמפרטורת החדר – הרתחה משקיעה חלק מהסידן (כמשקע לבן בתחתית). שפכו בזהירות את המים העליונים לדלי נקי, תוך הימנעות מהמשקעים. חזרו על התהליך פעם בשבוע או לפי הצורך.
דרך נוספת ופשוטה היא שימוש במסנן פחם פעיל (כמו של ברזיה או קנקן סינון) – הוא מסיר כלור ומפחית חלק מהמתכות, אך לא מוריד סידן משמעותית. למי שרוצה פתרון טבעי, הוסיפו כפית חומץ תפוחים (ללא סוכר) לליטר מים מושקעים – החומץ מוריד pH ומנטרל מעט סידן, אך היזהרו לא להחמיץ יותר מדי (pH 5.5–6.0 אידיאלי). בדקו עם נייר pH אם יש לכם. השקו רק כשהאדמה יבשה בעומק 2–3 ס”מ, ובשעות הבוקר המוקדמות.
חשוב לדעת: ציפורן רגישה למליחות במיוחד בתקופת הפריחה (אביב–קיץ). אם אתם מבחינים בעלים תחתונים מצהיבים או קצוות שחורים, סימן שהמלחים מצטברים. במקרה כזה, השקו במים מזוקקים או RO למשך שבועיים כדי לשטוף את האדמה. לעולם אל תשקו במים קרים ישר מהברז – טמפרטורת החדר (20–25°C) היא הטובה ביותר. זכרו: ציפורן אינה צמח קשה, אבל מים לא מתאימים הם האויב מספר 1 שלה.