כדי לאבחן, עצרו את ההשקיה מיד. הוציאו את הציפורן מהעציץ בעדינות ובחנו את השורשים: שורשים בריאים הם לבנים-בז' ומוצקים; שורשים רקובים הם חומים, רזים, דמויי רפש, ולעיתים בעלי ריח חמוץ. אם לפחות 30% מהשורשים רקובים, גיזמו אותם במספריים נקיים, הסירו את כל האדמה הישנה, ושתלו מחדש בעציץ עם ניקוי טוב ובמצע חדש ומנוקז היטב (תערובת לעציצים עם פרליט או חול).
אם לעומת זאת השורשים נראים בריאים והאדמה יבשה לחלוטין – הצמח באמת צמא. במקרה כזה, השקו את הציפורן בהשריה יסודית: הניחו את העציץ בכלי עם מים בגובה 2-3 ס"מ למשך 30 דקות, עד שהמצע סופג מים מלמטה. לאחר מכן, הניחו לעציץ להתנקז היטב. ההבדל: בצמא אמיתי העלים יתמלאו תוך שעות ספורות; בריקבון – לא יהיה שיפור.
מניעה היא המפתח. בישראל, בחודשי הקיץ החמים, השקו את הציפורן רק כשהשכבה העליונה של המצע (2-3 ס"מ) יבשה למגע. בחורף, צמצמו השקיה משמעותית – לעיתים אחת לשבוע-שבועיים, תלוי בטמפרטורה. ודאו שלעציץ יש חורי ניקוז ואין מים עומדים בצלחת. זכרו: ציפורן מעדיפה 'לשכוח ממנה' מאשר להשקות יותר מדי.