כרכום נוי (Crocus vernus) הוא בצל קטן הפורח בחורף, והשקייתו דורשת דיוק. עודף השקיה גורם לריקבון שורשים ובצל, בעוד חוסר מים מוביל לנבילה והתייבשות. ההבדל העיקרי: בעודף מים העלים נובלים אך רכים וצהבהבים, בחוסר מים הם יבשים ושבירים. במצע, אדמה רטובה וריחה חמוץ מעידים על עודף; אדמה יבשה ומתפוררת מעידה על חוסר. השורשים: בעודף הם כהים ורכים, בחוסר הם יבשים ודהויים. הבצל עצמו, רך ומריח רע בעודף, קשה ומקומט בחוסר.
כדי להציל כרכום מושקה-יתר, הפסק מיד את ההשקיה. הוצא את הבצל מהעציץ, נקה ממנו אדמה רטובה, חתך שורשים רקובים (עד רקמה בריאה) והשאר לייבוש באוויר הפתוח 2 עד 3 ימים. שתל מחדש במצע חדש ומנוקז היטב (תערובת כבול, פרלייט וחול ביחס 2:1:1). השקה רק לאחר שבוע, ורק כשהמצע יבש בעומק 2 ס"מ. אם הבצל רך לגמרי, סימן שאיחרת את המועד.
להחייאת כרכום מיובש (חוסר מים), השקה מיד השקיית טבילה: הנח את העציץ בקערת מים פושרים למשך 15 עד 20 דקות, עד שהמצע סופג לחות. לאחר מכן, רוקן את עודפי המים. המשך להשקות פעם ב-5 עד 7 ימים בחורף, תלוי בטמפרטורה (בימים חמים יותר, תדירות גבוהה יותר). העלים היבשים לא יחזרו, אך יופיעו עלים חדשים תוך שבועיים. גזם עלים מתים לאחר שהצמח התאושש.
זכור: כרכום הנוי נמצא בתרדמת קיץ, ולכן בקיץ אין להשקות כלל. טעות נפוצה היא להמשיך להשקות גם לאחר שהעלים הצהיבו ונבלו, זה גורם לריקבון הבצל. בחורף, בדוק את לחות המצע באצבע לפני כל השקיה. השקה רק כשהשכבה העליונה יבשה. שימוש בעציץ עם ניקוז טוב הוא קריטי למניעת עודף מים.





