הצהבת עלים בכרכום נוי (Crocus vernus) היא תופעה נפוצה שמקורה לרוב בטיפול לא מדויק. כרכום הוא בצל חורפי שפורח בינואר-פברואר בישראל, ולאחר הפריחה העלים ממשיכים לצמוח ולאגור אנרגיה לבצל. כשהם מצהיבים מוקדם מדי, זה סימן שמשהו לא בסדר. להלן הסיבות השכיחות לפי סדר סביר: עודף מים, חוסר מים, חוסר אור, מחסור בחנקן, או ניקוז לקוי.
עודף השקיה הוא הגורם מספר 1. אדמה רטובה ללא הפסקה גורמת לריקבון שורשים ולעלים צהובים-חומים רכים. אם האדמה לחה כל הזמן והבצל מתרכך, הפסק מיד להשקות ואפשר לאדמה להתייבש. בעציץ, וודא שיש חורי ניקוז ואדמה מנוקזת (תערובת כבול, פרלייט וחול). הצהבה מחוסר מים תראה עלים צהובים-יבשים בקצוות, עם אדמה יבשה לעומק. כרכום זקוק להשקיה מתונה, פעם ב-5 עד 7 ימים בחורף, תלוי במזג האוויר, ובין השקיות האדמה צריכה להתייבש מעט.
חוסר אור: כרכום אוהב שמש מלאה עד חצי צל. אם הוא מקבל פחות מ-4 שעות שמש ישירה ביום, העלים יצהיבו וייחלשו. העבר את הצמח למקום מואר יותר, כמו אדן חלון דרומי. מחסור בחנקן: עלים צהובים אחידים עם ורידים ירוקים מעידים על חוסר חנקן. דשן נוזלי מאוזן (20 עד 20 עד 20) בדילול חצי מנה פעם בשבועיים בעונת הגידול יפתור זאת. ניקוז לקוי: באדמת גינה כבדה או עציץ ללא ניקוז, מים עומדים גורמים לחנק שורשים. הוסף חול גס או פרלייט לאדמה, ובעציץ הקפד על שכבת ניקוז.
לסיכום, כדי להציל את הכרכום: בדוק את לחות האדמה, את כמות האור, ואת מראה העלים. פעל לפי האבחון, ייבש או השקה, העבר למקום מואר, או דשן. אם הבצל כבר רך ורקוב, אין הצלה, יש לזרוק ולהתחיל מחדש עם בצל בריא בעונה הבאה. הצהבה טבעית בסוף האביב (אפריל-מאי) היא תקינה, העלים מתייבשים והבצל נכנס לתרדמה.





