סיבה נוספת היא המלחת המצע ודישון יתר. הכרבה רגישה לעודף מלחים, במיוחד אם אתם מדשנים לעיתים קרובות או משתמשים בדשן כימי חזק. המלחים מצטברים במצע ופוגעים בשורשים, מה שמתבטא בקצוות עלים יבשים ושחורים. תסמין נלווה: כתמים לבנים על פני המצע. מה עושים? הפסיקו לדשן לחלוטין למשך חודש. שטפו את המצע במים מזוקקים או מסוננים: השקו בכמות כפולה מהרגיל ותנו לעודפים לנקז לגמרי. חזרו על הפעולה שלוש פעמים בהפרש של שעה. לאחר מכן, השקו רק בדשן מאוזן (NPK 20-20-20) בריכוז חצי ממה שכתוב בתווית, פעם בשלושה שבועות בעונת הגידול.
מים קשים או כלור הם גם גורם נפוץ. מי ברז ישראלים עשירים בסידן, מגנזיום וכלור, שעלולים להצטבר ברקמות העלה ולגרום לקצוות חומים. הפתרון הפשוט: השאירו מי ברז בכלי פתוח ל-24 שעות לפני ההשקיה (כדי להתנדף כלור), או השתמשו במים מסוננים/מזוקקים. אם אתם משתמשים במי ברז, השקו לעיתים רחוקות במים מזוקקים כדי לשטוף מלחים. טריק נוסף: הוסיפו כף חומץ טבעי ל-4 ליטר מים פעם בחודש כדי לנטרל סידן (רק אם הכרבה לא סובלת מחומציות גבוהה).
חוסר עקביות בהשקיה – יובש קיצוני ואז הצפה – גם גורם לקצוות שחורים. הכרבה אוהבת מצע לח תמיד אך לא רטוב. אם אתם משקים רק כשהעלים נובלים (סימן ליובש קיצוני), ואז מציפים, השורשים נפגעים והקצוות משחירים. הפתרון: בדקו את המצע באצבע – השקו כשהשכבה העליונה (2-3 ס"מ) יבשה למגע. בקיץ זה עשוי להיות כל יומיים, בחורף כל 5-7 ימים. השקו תמיד עד שהמים יוצאים מחורי הניקוז. אם כבר יש נזק, גזמו את הקצוות השחורים במספריים נקיים (חתכו רבע ס"מ מעבר לאזור הפגוע) כדי לעודד צמיחה חדשה.